חברות גז בטירה

מה עושות חברות הגז? האם מדובר רק באספקת בלונים או שיש להן תפקידים נוספים כלפי הצרכנים? מהי האחריות שמוטלת על גופים אלה, והאם כדאי להשוות מחירים בתחום, או שהם פחות או יותר זהים בכל מקום?

חברות גז בטירה וחשיבותן לצרכן הסופי

גז בישול, שמכונה גם גפ"מ, הוא אחד מאמצעי הבישול והחימום הבסיסיים והנפוצים ביותר בישראל. היום יש לא מעט צרכנים שבביתם מותקנות כיריים חשמליות, אינדוקציה או אחרות, אבל עדיין ברוב הבתים בארץ הבישול נעשה על כיריים רגילות, שאינן חשמליות.

בנוסף, יש היום יותר ויותר בתים שמשתמשים בגפ"מ לחימום הבית ולחימום מים, במקום מזגן, סולר או דוד חשמלי. ואם רובנו תלויים בגז לבישול הרי שצרכנים אלה, שבבתיהם מותקנים מכשירי גז רבים, תלויים בחברות השונות עוד יותר מאשר הצרכן הרגיל.
חברות גז בטירה בונות כיום מערכות אנרגיה שלמות, שכוללות אמצעי בישול, אמצעים לחימום הבית ואמצעים לחימום מים. כלפי הצרכן הן אחראיות על תקינות המערכות האלה והן מחויבות גם לבצע בהן בדיקות תקופתיות.

רוב הצרכנים הקטנים קונים בלוני גז, בשניים או שלושה גדלים: קטן מאוד – לרוב למתקן גריל ביתי - בינוני או גדול. בלונים גדולים משמשים ברוב המקרים את מי שמפעילים למשל תנור בבית, בעוד שבלונים קטנים בהחלט יספיקו למי שרק מבשלים.
צרכנים אחרים, לרוב כאלה שגרים בבתים משותפים בהם יש דירות רבות, משתמשים באספקת גפ"מ מצובר (מכל), קבור בעומק האדמה. מדי חודש הם משלמים חשבון, שכולל את עלות הצריכה של מה שהם צרכו, וכן תשלום חודשי קבוע שאמור לכסות בדיקות תקופתיות ואחזקה קבועה על ידי החברה.

כדאי לדעת שיש תחרות בשוק וחשוב להשוות מחירים בכל דבר: לצד חברות הגז הגדולות יש בארץ גם חברות קטנות, שמחיריהן נמוכים יותר. כמו כן, יש טכנאים מורשים, עצמאיים, שמבצעים התקנות ובדיקות שמחויבות על פי החוק במחירים נמוכים מאלה של החברות השונות.