צהרונים בתל אביב

מחפשים סידור לילד אחרי הגן? אופציה לילדה שנמצאת בכתה א'? מסגרת שתתאים להם ובה יוכלו לשהות עד שאתם חוזרים מהעבודה? צהרון בתל אביב, בין אם פרטי ובין אם עירוני, הוא בדיוק המסגרת הזו.

צהרונים בתל אביב – מתי ולמה?

אין זה סוד ששעות העבודה וימי החופשה של מסגרות החינוך בישראל לא בדיוק מתאימות לשעות העבודה של מרבית העובדים במשק. אימהות ואבות רבים מגלים שעליהם לשוב הביתה בשעות מוקדמות יחסית, אם יש להם ילד במסגרת גן או בחטיבה הנמוכה של בתי הספר; שתי מסגרות שימי הלימודים בהם קצרים. אם הם לא רוצים לעשות את זה, עומדת בפניהם האופציה לרשום את הילדים לצהרונים שמתנהלים בגני ילדים או בבתי ספר יסודיים, בהתאם לגילאי הילדים: שלוש עד תשע בחלק מהישובים או שלוש עד חמש, בישובים אחרים. מסגרות אלה יכולות להיות פרטיות או עירוניות ויש גם מסגרות שמנוהלו על ידי עמותות שונות, בפיקוח משרד העבודה ומשרד החינוך.

סוגי צהרונים בתל אביב

מסגרות פרטיות: אלה נהוגות בעיקר בפעוטונים ובגני ילדים פרטיים לגילאי טרום-טרום חובה או טרום חובה. יש גם משפחתונים שמפעילים מסגרת של 'צהרונית' לילדים שהולכים לגן עירוני, בעיקר אם אין פתרון עירוני מסודר. מסגרות פרטיות נוספות הן של חברות שזו ההתמחות שלהן.

מסגרות של עמותות וארגונים: מסגרות אלה מופעלות על ידי גופים ציבוריים כגון עיריות, החברה למתנ"סים וארגוני נשים שונים. עמותות אלה פועלות לעיתים קרובות באותה מסגרת פיסית (בגן הילדים או בבית הספר) שבה נמצאים הילדים בבוקר.

קיימת תכנית של משרד החינוך, שנקראת "ניצנים". תכנית זו קובעת מה כלול בפעילויות השונות של הצהרונים, איזה אוכל יש להגיש וכמה ומהן כמובן שעות הפעילות של מסגרות חינוכיות אלה. במידה וגוף כלשהו רוצה לקבל תמיכה, פיקוח או סבסוד ממשלתי, הוא חייב לפעול בהתאם להוראת המסגרת הזו.  תכנית נוספת – ציל"ה – היא תכנית סבסוד צהרונים שמיועדת לאשכולות הכנסה נמוכים.