דשא – מול דשא יפני
דשא הוא סוג של עשב צר, שטופח כדי לגדול בצורת מרבדים אחידים, בתנאי שמש שונים.
הציניקנים אומרים שדשא הוא למעשה "יבלית מתורבתת", והאמת לא מאוד רחוקה משם.
- החיסרון של רוב סוגי הדשא המוכר לנו כולנו הוא שהם צורכים לא מעט מים – גם בהשקיה נכונה – ורובם לא מתאימים לתנאי צל, אלא זקוקים לשמש רוב שעות היום.
בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר שימוש במה שנקרא "דשא יפני". מדובר בצמח שאינו עשב ממשפחת הדגניים, כמו הדשא, אלא שייך למשפחת החבלבליים.
צורת העלים שונה: היא עגולה וקטנה, ולא מזכירה את להבי הדשא.
הצמח הזה נקרא דיכונדרה, כאשר מעשרת הסוגים שלו שידועים ברחבי העולם, בארץ נפוץ יותר מין שנקרא דיכונדרה זוחלת: מין בעל עלים בצבע ירוק, שמתאים לגידול בתנאי צל חלקי או מלא ולפעמים משמש כתחליף לדשא במקומות מוצלים.
- הדיכונדרה הזוחלת היא בעלת קצב צימוח בינוני, מגיעה לגובה של 5 ס"מ לערך ודורשת השקיה בינונית – לא הרבה מאוד מים.
בגלל שהדיכונדרה צומחת בתנאי צל, היא מתאימה לגנים שנמצאים תחת עצים גדולים, כמו שהרבה ישראלים אוהבים.
אולי גם זה יעניין אותך: טיפול בסחלב המדריך המלא
נשמע אידיאלי, לא?
אז לא לגמרי.
מדובר בצמח עדין מאוד, שלא ניתן לדרוך עליו הרבה פעמים ולצפות שיתאושש היטב או בכלל. למעשה, מהבחינה הזו הוא בכלל לא מתאים למדשאות.
אז למה קוראים לו "דשא יפני"?
האמת היא שהכינוי דשא יפני כן מתאים לדיכונדרה.
- שותלים את הצמח מסביב לאבני מדרך ובמקומות בהם רוצים נקודות ירוקות, ולא בהכרח דורכים בהם.
- כך אפשר לקבל גן בסגנון יפני: משטחי חצץ דק עם תלוליות ירקרקות יפות, או צימוח ירוק ואחיד מאוד מסביב לאבנים או במסלעות.
- אפשר לנצל את הדיכונדרה גם לשתילה בסלסלות או במכלים תלויים, באדניות ובמקומות אחרים בהם רוצים להסתיר שטח, שלא דורכים עליו.
- זהו שימוש שניתן לעשות גם בדשא רגיל, אבל האפקט שיתקבל יהיה אחר לגמרי.
האם כל סוגי הדיכונדרה דורשים צל?
לא. בארץ ישנו גם מין שנקרא דיכונדרה כסופה, שמתאים מאוד לתנאי שמש.
אפשר לשלב בין שני המינים בהתאם לנקודות הצל והשמש בגינה, ולקבל אפקט יפה מאוד של עלווה ירוקה מהדיכונדרה הזוחלת, ואפקט אפרפר-כסוף, מהדיכונדרה הכסופה.
מתכננים גן? למה שלא תיכנסו לאתר b144 שם תוכלו לבחור מתוך רשימה של גננים מומחים הקרובים אליכם או בכל מקום בארץ?
