גלריה לריהוט הבית

רכישת ריהוט חדש לבית היא לא דבר של מה בכך. מדובר בהחלטה על קנייה יקרה, בעלת השלכות לטווח ארוך.

רבים מתלבטים לגבי אופי הקנייה, ובדיוק לשם כך הבאנו את המומחית לנושא - לירז וזאנה, בעלת הגלריה לעיצוב הבית "סבא ג'פטו" בשדרות, אותה הקימה ביחד עם בעלה.

מה זה "גלריה לריהוט הבית", בשונה מחנות רהיטים?

ההבדל הוא באופי של המקום. כשלקוח יוצא לחנות הוא יוצא עם ארנק ורשימת מכולת. הוא אוסף כמה מוצרים מהמדף, משלם בקופה ויוצא. 

אצלנו החוויה היא שונה לגמרי: אף אחד לא מגיע הנה עם רשימת מכולת, אף אחד לא מחפש פה את הקופה הכי מהירה. אנשים באים לכאן להשראה במקום ספציפי - לגלריה שמציגה אביזרים ורהיטים, כמו שבמוזיאון מוצגות יצירות אומנות.

אבל ה"גלריה" היא חלק קטן מהשם והאופי של המקום. אצלנו היחס הוא אחר לגמרי. לקוחות באים אלינו בשביל הכיף, בשביל החום והביתיות - אנשים באים הנה בפיג’מה לפעמים. הם באים כי הם מכירים אותנו, כי אנחנו מכירים אותם, כי הם רוצים להסתובב ולראות מה חדש – בדיוק כמו בגלריה. 

התחלנו כנגריה קטנה, ומאז הפכנו לממש אטרקציה – יש אצלנו פינת עישון, ואפילו סלבס מגיעים לכאן.

אני לא מכירה עוד גלריות לריהוט הבית, אז אני לא יכולה לדבר בשם כולן, אבל מבחינתנו זה אומר שהכול יותר חשוב, הכול רמה אחת מעל: מהפריטים המוצגים – שנבחרים אחד אחד, דרך אופן התצוגה ולתקשורת בינינו לבין הלקוחות. לפעמים לקוחות אפילו מדברים איתי בווטסאפ ישירות - זה האופי של המקום.

 

מהם הפריטים הפופולריים לריהוט הבית?

מה שהולך עכשיו חזק, זה להכניס הביתה פריטי קש קלועים – גם כאלו העשויים מקש וגם כאלו המצופים בקש. אני מתכוונת לעציצים, מראות, שולחנות קפה, כיסאות, כורסאות - הכול.

קש הוא פתרון נפלא לשימוש בתוך הבית – גם כריהוט פנימי, וכדרך להכניס את ה"בחוץ" לתוך הבית, וגם לשימוש חיצוני על הפרגולה ובחצר.

קש הוא חומר נעים מאוד, גם במראה וגם למגע. זה אומר שהוא משתלב עם המון דברים: צמחים, לדוגמה, נראים ירוקים יותר מול צבעי החום-צהוב הבהירים של הקש.

הטקסטורה החלקה הופכת אותו לנעים למגע, וזה מושלם עבור ילדים. בעמוד הפייסבוק שלנו יש כמה דוגמאות מעולות לריהוט קש כזה.  

באדיבות הגלריה "סבא ג'פטו"

 

במה צריך להתחשב כשבוחרים ריהוט לסלון?

קודם כל – צריך לשאול איזה קו ואיזה סגנון אתם רוצים: מודרני או קלאסי, שחור או לבן, ‘קיטשי’ או נקי. זה מבחינתי הכי חשוב.

בשביל זה צריך להסתכל על הרבה דברים שונים ולהבין עם מה מתחברים הכי טוב. אנשים חושבים שהפרקטיקה והלוגיסטיקה (השימוש והגודל) הם הדברים החשובים ושמהם צריך להתחיל - אבל זה לא נכון.

בסופו של דבר זה הכול שאלה של מי אתה ואיזה תחושה אתה רוצה להשרות בכל חדר. בשורה התחתונה, הבית זה הממלכה של כל אחד, זה כרטיס ביקור, בסגנון ובטאצ’. 

היום בגלל ענייני הקורונה אנשים מבינים את זה יותר, מאחר וכולנו מבלים את רוב הזמן בסגר.

בוקר בהיר אחד זה הגיע, ופתאום כולנו נפגשים עם הבית שלנו ועם התא המשפחתי בצורה שלא חווינו מעולם. יש אנשים לדוגמה, שעכשיו כשהמשרד סגור, צריכים להכין לעצמם ארוחות צהריים במקום לאכול בעבודה.

אז פתאום הם מגלים שהם רוצים לעצב מחדש את כל המטבח. אחרים רוצים להכניס ספות חדשות לסלון, כי הם יותר בבית. רכישות שבעבר נחשבו לחד-פעמיות, והיו מתבצעות פעם בהרבה שנים ולפעמים גם זה לא, פתאום מתרחשות לעיתים קרובות יותר.

אחרי שמבינים את הכיוון הכללי, אפשר לחשוב על הרהיטים עצמם. גם אז חשוב להתחיל מהדברים הגדולים: ספות, ארונות, שולחנות - כל הריהוט ה"כבד".

המטרה היא להבין כמה מקום יש לי לכל רהיט גדול, וכמה מקום נשאר לדברים הקטנים – עציצים, קישוטים, מדפים וכדומה - איזו בחירה תשפיע על הבית לטווח הארוך, ומה יהיה לי פשוט להחליף.

בסופו של דבר, לרהט בית זה כמו לקנות בגד שתלבש בכל יום, במשך שנים. צריך לאהוב אותו, והוא צריך להתאים לך.

לירז וזאנה (באדיבות המצולמת)

 

איך בוחרים ריהוט לחדר הילדים?

כשמעצבים חדר ילדים צריך לחשוב אחרת לגמרי מאשר על שאר החדרים שבבית. ההבדלים בין חדר של אדם בן 23 לעומת חדר של אדם בן 70, הם כאין וכאפס מההבדלים בין חדר של ילד בן 13 לבין חדר של אותו בן 23 - אפילו שכאן ההבדל הוא של 10 שנים, ושם הוא של מעל חמישים. 

זה נכון גם לגבי ההבדל בין חדר ילדים לחדר תינוקות. הסיבה היא שלילד יש כבר אופי ותחומי עניין, הוא כל הזמן משתנה ובונה את עצמו. הוא לא סטטי, והרבה דברים מגרים אותו. 

כאשר הבנו את זה, נכנסת שוב השאלה של התא המשפחתי; על הילד עצמו, על ההורים, על הערכים שסובבים את הבית וכן הלאה.

לדוגמה, אם מעצבים חדר לילד שהוא אנרגטי מאוד, היפר-אקטיבי ממש, המחשבה היא אולי ‘לאזן’ אותו דרך החדר.

משתמשים בעיצוב יותר מרגיע, כמו צבעי פסטל נעימים בדברים הגדולים – ארונות ומיטה לדוגמה - בלי יותר מדי רעש מסביב ועם ריהוט יחסית מינימליסטי. 

יש כאלו שיעדיפו לתת יד חופשית לילדים – החל מלהביא אותם כשיוצאים לקנות ריהוט, ועד ממש לתת להם לבחור לבד ולמקם בעצמם. יש כאלו שגם ירצו להדגיש את תחומי העניין של הילד: החל מלוחות שעם בכדי שהילדים יוכלו לתלות פוסטרים של דמויות ושל מפורסמים כאלו ואחרים, ועד ממש לצבוע את הארון בצבעי כחול-אדום "כמו של ספיידרמן". להכניס פנימה את הדימויים שהילד אוהב מבחוץ. 

בגלל זה אני אומרת: צריך לחשוב על העולם הערכי, על התא המשפחתי, על האופי של הילד וכדומה. זה מאוד-מאוד משתנה, ובעבור הילד – לכל הבדל יש השפעה.

 

מתי מומלץ להשתמש בשירותים של מעצב/ת?

זה ישמע קצת מצחיק ומובן מאליו, אבל אם ללקוח אין שום חוש טעם וריח עיצובי - אז הוא צריך תיווך לעולם הזה. אין מה לעשות, ישנם מקרים אבודים כאלו. 

אנשים שאין להם זיקה לשום סגנון, שלא אוהבים או מתחברים לתחום, וכל מי שלא יודע - שילך לאנשי מקצוע. ועוד עצה חשובה: צריך לדעת לבחור נכון גם לעתיד ולשים לב לפרטים הקטנים. גם אם פרט או נושא לא מעניינים אותך עכשיו, זה לא אומר שזה לא יפריע לך בסופו של דבר.

במאמר הבא: לירז תענה על שאלות בנושא ריהוט מעץ – מתי עדיף להשתמש בעץ מלא, ואיזה סוג מומלץ לאיזה שימוש.

 

לירז וזאנה היא אשת מקצוע בתחום ריהוט ועיצוב הבית. כל המידע במאמר מובא מטעמה בלבד.