אתם אוטוטו מסיימים את השירות הצבאי שלכם, מתכננים לנסוע לחו"ל לטיול הגדול או שחושבים להתחיל מיד את הקריירה שלכם? היקף ההזדמנויות הוא גדול.
עבור חייל או חיילת שבמשך שנתיים עד שלוש שנים בשירות המדינה, ההתמודדות הכי גדולה הייתה מה עושים בסוף שבוע או איזה אייפון לקנות. אמנם מדובר בראייה קצת פשטנית אבל יהיה מוסכם על רובנו כי במשך השירות הצבאי מרבית הדילמות האזרחיות שרובנו מתמודדים איתן כלל לא קיימות (ושוב, בוודאי יש יוצאים מן הכלל- חיילים בודדים וחיילים בעלי בעיות כלכליות בבית).
השחרור מהצבא הוא הלם מהבחינה הזו להרבה חיילים. מה ללמוד? מה לעשות? במה לעבוד? מה אני רוצה לעשות עם החיים שלי? אלו דילמות לא פשוטות שמשליכות רבות על המשך החיים שלנו באחת מן הצמתים הכי מכריעות בחיינו.
לימודים אקדמיים מול לימודי מקצוע
אנחנו חיים בתקופה של אי בהירות כלכלית, משברים ושוק עבודה תחרותי מאוד. אף אחד לא מחכה לכם עם שטיח אדום לאחר השירות הצבאי ומלבד בודדים ששירתו בתפקידי עתודה או יחידות מובחרות ספציפיות, רוב החיילים לאחר השחרור הצבאי נמצאים מול אותה צומת של בחירה מה לעשות מעתה לשנים הקרובות בחיינו.
האם ללמוד למקצוע או האם להיכנס לאקדמיה. מדובר בשאלה רצינית ביותר שהרי יש הבדל ניכר בין הדברים ושיקולים לכאן או לכאן. לימודי תעודה כלימודי הוראה, גננות, גרפיקה ממוחשבת, צילום אירועים, טבחות וכן הלאה, כל אלה שימושיים מאוד ומבוקשים הן בארץ והן בחו"ל.
מדובר בקורסים אשר קצרים באופן יחסי (כשנה לערך) ושבסיומם ניתן להיכנס לשוק העבודה באופן מיידי. אך למרות הכל עדיין יש ביקוש גדול מאוד לאקדמיה, בין אם מדובר באוניברסיטאות או שמדובר במכללות פרטיות או ציבוריות. הרבה מבנינו מאמינים כי יש ערך לתעודה האקדמית ביד וכי ניתן ללמוד את כל מה שלמדים בתעודות המקצוע אלא שבאופן יותר רחב ומשמעותי ולפיכך בעל ערך גדול יותר.
הלימודים האקדמיים נעים במגוון תחומים: חשבונאות, כלכלה, היסטוריה, חינוך. הם נמשכים כשלוש שנים ואפילו ארבע וחמש שנים. בסיומם יש לא מעט שממשיכים לתארים שניים ואף דוקטורט. ניתן להמשיך ללימודי תואר שני בחינוך, בכלכלה, בניהול ועוד.
רבים טוענים שערכו של התואר הראשון איננו גבוה כמו בעבר וכי היום אף אחד לא מסתכל עליך בלי תואר שני. לא בטוח שהטענה היא מדויקת לחלוטין אך יש בזה מן האמת, ובייחוד כאשר מדובר בתחומי מדעי הרוח. בוגרי מדעים מדוייקים יכולים לדווח על תמונה יותר אופטימית. מאידך גיסא גם הגישה כלפי מדעי הרוח השתנתה וכיום הם נהיים מבוקשים יותר לתפקידי ניהול מאשר בעבר.
אין מה להיכנס ללחץ
קודם כל – אל תיכנסו ללחץ. רבים מאיתנו לא מודעים לעצם העובדה כי אנחנו מצויים בתקופה בה לא רק שמותר לשנות קריירה במהלך החיים אלא שזה דווקא נהיה מאוד מקובל. רובנו לא מעוניינים לשנות קריירה, הרי לא מדובר בפיקניק.
הדבר מלווה בחוסר יציבות כלכלית זמנית ואי בהירות לטווח הארוך. אולם למרות זאת רוב האוכלוסייה בעולם המערבי ואף בישראל בשנת 2014 עושה הסבת מקצוע לפחות פעם אחת בחיים.
