מאיפה באה הפסטה לעולם?
במקומות רבים תקראו שהפסטה הגיעה לאיטליה בתקופת הרנסאנס, ומקורה באסיה – בסין.
- האגדה אומרת שמרקו פולו הוא זה שהביא את אטריות הבצק, ככל הנראה במצב מיובש, בשובו מסין, וגילה אותן לסוחרי ונציה.
האם הסיפור הזה נכון?
כנראה שלעולם לא נדע.
מה שאנחנו כן יודעים הוא שבסין ולאורך כל דרך המשי – הנתיב מסין ועד אירופה – אנשים אוכלים סוגים רבים של אטריות. חלקן מבצק חיטה, חלקן משעועית, חלק אחר מגבינה ואפילו מחומוס.
- מהזווית המקומית שלנו, אנחנו יודעים שכבר בתלמוד נזכרת המילה היוונית "אטריום": מעין בצק מורתח ומבושל במים.
- חמש מאות שנים לאחר מכן, הערבים טבעו את המילה "איטריה" ככינוי לאותו בצק מרודד שאותו יבשו ואכלו לאחר בישול.
דבר אחד ייאמר לזכותם של האיטלקים: הם העלו את הכנת ובישול הפסטה לדרגת אמנות ויש להם עשרות סוגים של אטריות.
הם מחלקים את הפסטה לכמה צורות בסיסיות:
אטריות ארוכות
קנטיני וספגטי, ספגטיני, בוקטיני ועוד ועוד. אלה משמשות ברוב המקרים להכנת מנות פסטה שמבוססות על רוטב חלק או חלק למחצה, שאין בו גושים או חתיכות של תוספות.
אטריות קצרות, בצורות שונות
פנה, פוזילי, פנה ריגאטה, מקרוני, רדיאטורי, חונקי כמרים וצורות רבות אחרות. רוב הפסטה הקצרה משמשת לרטבים שהם לא חלקים ויש בהם חלקי בשר, ירקות שונים, דגים, זיתים וכו'.
אטריות לאפיה
לזניה, קנלוני, מפלדינה ועוד: אטריות שמשמשות למאפי גבינה מלוחים או מתוקים, למילוי בבשר דגים או פירות ים וכו'.
אטריות זעירות
כמו פתיתים:גובטי, אנליני, גובטי ושמות נוספים: פסטה זו משמשת לבישול קצר מאוד ולרוב מוסיפים אותה עוד בצורתה היבשה למרקים ולנזידים.
אטריות ביצים
מלבד קמח דורום יש באטריות אלה ביצים בכמות גדולה יותר (ביצה לכל 100 גרם קמח). טליאטלה ופפרדלה הם שני סוגים בולטים.
על מה כדאי להקפיד בבישול פסטה?
- לא להגזים: מנה של 150 גרם פסטה (יבשה) די בה כדי להוות מנה עיקרית בפני עצמה, אם רוצים.
- לבשל עד דרגת 'אל דנטה', כלומר עד שהפסטה עדיין מעט נוקשה, ולא רכה כמו בבישול "מוסדי".
- לשלב ירקות שונים ברוטב, בשר אם רוצים ולהקפיד על מגוון.
מעוניינים לאכול פסטה במסעדה? היכנסו עכשיו לקטגוריית מסעדות איטלקיות באתר b144.