(צילום: באדיבות ד"ר דוד שרים)
לצערנו, ישנם הרבה מקרים של רשלנות רפואית. רשלנות רפואית מוכרת כסיבת המוות מספר 3 בעולם המערבי, וזאת לפי פרסומים מדעיים רפואיים. הרשלנות מתרחשת בארגוני רפואה שונים (בתי חולים, קופות חולים, קליניקות פרטיות ובתי חולים פרטיים) וגם אצל הרופא. רשלנות יכולה להתרחש בתהליכים רפואיים מורכבים וגם בתהליכים רפואיים פשוטים.
חשוב להבין כי המילה "רשלנות" במובנה המשפטי, מחייבת קיומו של נזק. ולכן רק כאשר נגרם נזק, יש אפשרות לתבוע את הגורם שבגללו נגרם הנזק. התהליך של תביעת רשלנות רפואית בישראל הוא לא פשוט ולוקח זמן ממושך.
צריך לדעת לאיזה עורך דין לפנות, איזה הליכים הטיפול דורש וכמה זמן כל אחד ימשך. לכל השאלות האלו, יענה לנו ד"ר דוד שרים, רופא ועורך דין, שמסביר לנו על תחום הרשלנות הרפואית.
למה פנית לתחום הזה?
אני בעצמי רופא משנת 1993 ואני מכיר את המערכת הרפואית מבפנים. עבדתי בתור רופא בבתי חולים וראיתי את הבעייתיות גם של התרבות הארגונית של בתי החולים וגם את ההתנהלות הבעייתית של חלק מהרופאים. בנוסף, נחשפתי לעוול שאנחנו, כרופאים, עושים להרבה מהחולים. בדרך כלל זה לא בגלל בעיה עם הרופא, אלא בגלל הצורה שבה המערכת הרפואית בנויה ומתנהלת.
היתרון היחסי המובהק שלי הוא שאני גם רופא, ולכן אני מבין את השפה הרפואית. אני יודע לקורא תיק רפואי ולהבין במה מדובר, ובעיקר יודע לחקור רופאים על דוכן העדים. זה הוביל אותי בתור עורך דין לטפל בכל מה שקשור לרפואה ולבריאות. 99% מהמקרים בהם אני עוסק הם רשלנות רפואית.
(צילום: Shutterstock)
מהי רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית זה מצב שבו בגלל סטייה מרפואה סבירה נגרם לחולה נזק. הרבה אנשים חושבים שרשלנות היא בגלל יחס לא תקין לחולה. אבל חייבים לזכור כי יחס זה לא רשלנות במובן המשפטי.
יחס יכול לגרום לרשלנות, למשל, כאשר רופא לא מקשיב לאמא שמוסרת מידע על הילד שלה ומתעלם ממנה - ואז הוא עלול להחמיץ הרבה ממצאים. אבל, מבחינה משפטית, צריך שיהיה נזק ממשי וקבוע שנגרם בגלל שרופא או ארגון רפואי לא פעלו כמו שרפואה סבירה צריכה להתנהל.
אני מדגיש את הנושא של נזק, כיוון שהרבה מאוד אנשים פונים אליי כי הם נעלבו מהיחס שהם קיבלו, כי פגעו בהם בצורה כזאת או אחרת, אבל ברוב המקרים לא נגרם להם נזק. מבחינה משפטית, אם אין נזק אין רשלנות, הרשלנות זה מילה משפטית שמחייבת שיקרה נזק.
איך יודעים אם הייתה רשלנות רפואית?
יש דברים שהם מובהקים. אם מישהו מנתח את הצד הלא נכון, או אם משהו מסתבך בצורה שהיא לא סבירה ולא הגיונית - באתי לניתוח קל בעין כמו קטרקט, ויצאתי עיוור או חלילה מת.
אם קיבלתי תרופה שאסור לקבל כי אני אלרגי אליה, ודיווחתי על זה. אם רופא שאין לו מומחיות ניתח מישהו, אם נשאר חפץ זר בגוף לאחר ניתוח – דברים מהסוג הזה הם מובהקים.
בהרבה מקרים אחרים, לא תמיד קל לזהות את הרשלנות או לבודד אותה מכל יתר הטיפול. במקרים כאלה, כאשר נגרם למטופל נזק משמעותי, מה שצריך לעשות זה פשוט לסרוק למחשב את כל התיק הרפואי, להעביר לנו אותו בדואר האלקטרוני, ומכיוון שאני רופא אני קורא אותו בקלות יחסית, ואז אני מחזיר תשובה אם יש עילת תביעה או שחבל על הזמן ועל הכסף של הנפגע, כי צריך לזכור שהתביעות האלה הן גם יקרות.
אנחנו עושים את השירות הזה של בדיקת המקרה והתיק הרפואי ללא עלות. פונים אלינו, אנחנו מקבלים את החומר הרפואי ואני קורא אותו. אני רופא אני אז אני מבין את מה שאני קורא, ואז אני אומר ללקוח אם יש בכלל טעם בפגישה ובהמשך התהליך, או שחבל על הזמן. הוא מקבל ממני סיכום קצר כתוב והוא יכול כמובן להשתמש בו למה שהוא רוצה.
לפי החוק בישראל, בתביעות רשלנות רפואית נדרשת חוות דעת של רופא מומחה שתוגש לבית המשפט מטעם התובע, ביחד עם התביעה, כדי להסביר לשופט היכן הייתה הרשלנות. צריך לדעת גם שלבתי המשפט לוקח בין 3-5 שנים לדון בכאלה תביעות.
מתי מומלץ לפנות לעורך דין רשלנות רפואית?
אני ממליץ לפנות אלינו כאשר מישהו יצא מטיפול רפואי ונגרם לו נזק. צריך להבין - טיפול רפואי זה לא חברת ביטוח ולא כל טיפול רפואי משיג את מטרותיו, אבל כאשר נגרם נזק משמעותי אחרי טיפול רפואי ואין לו הסבר הגיוני, זה הזמן להתייעץ.
צריך לזכור שפרק הזמן להתייעץ מוגבל כי רוב התביעות האלה מתיישנות אחרי 7 שנים. יש הרבה מאוד אנשים, במיוחד בתחומי המיילדות, שנולד להם ילד עם מום, והם פונים לעורכי דין רק אחרי 10 או 15 שנים. הם אומרים לי 'תשמע, לא היה לי כוח להתמודד עם זה עד היום'. אני אומר להם שזה מובן שלא היה להם כוח, אבל התביעה שלהם כבר התיישנה.
כיוון שפרק הזמן של התיישנות הוא כ -7 שנים ברוב המקרים. לכן ההמלצה שלי היא קודם כל להתייעץ, ואחר כך להחליט מה רוצים לעשות.
בנוסף, יש לנו שירות נוסף במשרד שהוא מאוד ייחודי, אנחנו נותנים שירות של ייעוץ משפטי לפני ניתוחים ופעולות רפואיות לכל מי שרוצה, ללא עלות. אנחנו לא מחליפים את הרופא שלכם אבל ניתן להתייעץ איתנו וגם לקבל מידע על מי שעושה את הפעולה.
אנחנו כבר מעל 25 שנים בתחום, אנחנו מכירים גם את ארגוני הבריאות, את בתי החולים וגם את הרופאים, אנחנו יודעים למי כדאי לפנות ולמי לא. אנחנו מציעים לאנשים שנמצאים לפני ניתוחים או הולכים ללדת באיזשהו בית חולים או רוצים לידת בית.
כל מיני דברים מהסוג הזה – תרימו טלפון או תשלחו מייל ותתייעצו איתנו, אנחנו מספקים את המידע הזה בחינם, עושים את זה כשירות לקהילה. למיטב ידיעתי אנחנו היחידים בשוק שמספקים שירות כזה.
(צילום: Shutterstock)
איך מגישים תביעת רשלנות רפואית?
הכנת תביעת רשלנות רפואית היא דבר מסובך, ואני אסביר למה. הלקוח בטוח שיש לו תביעה מצוינת ושהוא יקבל הרבה כסף. אבל הוא לא יודע שכדי להגיש את התביעה שלו, צריך לצרף לכתב התביעה הזה לפחות חוות דעת אחת של רופא מומחה, שמסביר לבית המשפט מה הייתה הרשלנות וממה נגרם הנזק.
כדי למצוא כאלה רופאים, שיסכימו לכתוב חוות דעת נגד רופאים אחרים, צריך דבר ראשון שיהיו מתאימים לתיק מבחינת המומחיות שלהם. דבר שני, שיסכימו לכתוב חוות דעת נגד רופאים אחרים שהם לא פעם החברים שלהם. צריך להכיר את עולם הבריאות, ולהבין שאין הרבה רופאים שמוכנים להסתכן בכך שהם כותבים חוות דעת נגד רופאים אחרים ונגד המערכת.
לכן ההכנה של תביעת רשלנות רפואית לוקחת חודשים. זה תהליך שבו אנחנו חייבים לאסוף את כל התיקים הרפואיים כדי לדעת בדיוק רב, מה היה מצבו הבריאותי של הלקוח לפני הטיפול הרשלני, להעביר את החומר המסוכם למומחה כדי שיכתוב חוות דעת רפואית, ולאחר מכן להגיש את התביעה עם חוות הדעת ועם טענות על הנזק ועל המשמעות הכספית שלו.
לפיכך, חשוב להבין: כל התהליך של איסוף חומר רפואי, היוועצות במומחה, חיבור חוות דעת רפואיות על ידי המומחים, ניסוח כתב תביעה שיעבור את האישור של הלקוח שבאמת כל העובדות שכתובות שם נכונות והגשת התביעה - זה תהליך שבממוצע לוקח בין 6-8 חודשים.
רשלנות רפואית זה התחום המשפטי שבו מתנהלות תביעות במשך זמן הכי ארוך, כי הכנת התיק לבית המשפט, תלויה בהרבה גורמים שאינם בידיים של עורך הדין בצורה ישירה. לדוגמא, כשפונים לבית חולים למחלקה לרשומות רפואיות לקבל תיק רפואי, לוקח להם כ- 3 חודשים לספק את המבוקש. התיק הרפואי הוא חומר הגלם של תביעת רשלנות רפואית וכל זמן שהוא לא עומד בפניי לא אוכל להתחיל לעבוד.
ליצירת קשר עם ד"ר דוד שרים ושות' לחצו כאן
איך נקבע סכום פיצויים ברשלנות רפואית?
כעורכי דין אנחנו אוהבים לפרסם שאנחנו מגישים תביעות ענק במיליוני שקלים. אבל המציאות היא שבכל התחום הזה שנקרא נזקי גוף ורשלנות רפואית, מה שקובע את גודל הפיצוי – זה בעיקר גובה הנכות של הלקוח וגובה ההשתכרות שלו.
בית המשפט שקובע על בסיס חוות דעת המומחים מה הנכות שנגרמה לבן אדם, מפצה אותו על מספר דברים. הוא מפצה אותו על קיצור תוחלת החיים שלו [אם יש], על אובדן כושר ההשתכרות שלו, על זה שהוא נכה וזקוק לעזרה 24 שעות ביממה.
הוא מפצה אותו על זה שהוא צריך מכשירי שיקום ניידות או אוטו מיוחד, והוא מפצה אותו על הסבל שנגרם לו ואובדן הנאות החיים שייגרמו לו, ורק אחרי שהוא גומר את כל התהליך הזה - כלומר הנכות התפקודית נקבעה, ובית המשפט החליט באיזה סעיף הוא מפצה את התובע - רק אז מסכמים את כל הסכום וזה הפיצוי שהגיע ללקוח.
אנחנו כעורכי דין יכולים לכתוב כסכום התביעה מה שמתחשק לנו, אבל האמת היא שמה שקובע זה המצב הרפואי של הלקוח, השכר שלו לפני ואחרי מקרה הרשלנות, והנכות שקובע בית המשפט.
מה מייחד אותך בתחום?
הדבר שהכי מייחד אתי בתחום הוא זה שאני גם רופא. זה גם היתרון הגדול שלי - אני יכול לקרוא תיק רפואי ומאמרים רפואיים כמו הרופא בצד השני, אני יודע לבד אם מדובר ברשלנות רפואית או לא ולא נזקק לייעוץ לצורך כך, בנוסף, כרופא, אני יודע לחקור את הרופאים שגרמו לנזק ואת המומחים הרפואיים שמגנים עליהם וקשה להם מאוד לשקר כי אני יודע אם מנסים לעבוד עלי או אם לא.
ד"ר דוד שרים, רופא ועורך דין, כל המידע במאמר מטעמו בלבד.
