אחד הדברים החשובים בקיום משפט ראוי והוגן הוא הבטחת יכולתם של הצדדים למשפט להיות גלויים וכנים עם עורכי דין שמייצגים אותם. עורכי דין במשפט פלילי, במשפט אזרחי או אחר, לא יוכלו לייצג בצורה נאמנה את הלקוחות שלהם, אם הלקוחות יסתירו מהם דברים, פרטים ועובדות, רק בגלל שהם יחששו שפרטים אלה עלולים להשמע בבית משפט ולשמש נגדם.
 

חיסיון עורך דין לקוח - חובה או זכות?

לשם כך מוטלת חובה על כל עורכי הדין לשמור על חסיון עורך דין-לקוח: לשמור בסודיות כל מידע שמגיע אליו מהלקוח. מדינות רבות, ולא רק ישראל, מכירות בחובת חסיון עורך דין-לקוח ומקיימות אותה. 
 
צריך לשים לב שפקודת הראיות – החוק – פוקד על בתי המשפט לא לכוף על עורכי דין מתן עדות שפוגעת בחסיון עורכי דין-לקוח. מה שאוסר על עורכי דין את מתן העדות ומסירת הראיות הוא סעיף בחוק עורכי דין שהוא סעיף אתי. כלומר אין איסור על מסירת המידע החסוי והוא יכול לשמש כראיה בבית משפט, אבל אם עורך דין מוסר אותו, הוא מסתכן בעברה משמעתית על חוקי האתיקה של לשכת עורכי דין. 
 

מתי בטל החיסיון בין העורך דין ללקוח?

המשטרה יכולה לבקש מעורכי דין פרטים חסויים במסגרת חסיון עורך דין-לקוח. במקרה כזה עורכי הדין יטענו לחסיון ויפנו את המשטרה לבתי המשפט. מצד שני אסור יהיה להם לגלות ללקוחות שלהם שהמשטרה פנתה אליהם לקבלת אותם פרטים חסויים. הסיבה לכך היא, שאז הם יחשבו כמי שמשבשים הליכי משפט. 
 
חסיון עורך דין-לקוח הוא אישי, ולא חפצי. המשמעות של זה היא, שאם צד שלישי מקבל או משיג את פרטי ההתקשרות החסויה בין עורך הדין והלקוח שלו – שהיא מדומה לחפץ – לא חל עליו החסיון והוא יכול לגלות אותם. צד שלישי לא יכול להיות עורכי דין או עובדים במשרדו של עורך דין של הלקוח, כיון שעל כל אלה חלה חובת חסיון עורך דין-לקוח, ממש כמו שהיא חלה על עורך הדין של הלקוח עצמו. החסיון הוא חסיון מוחלט – שונה מזה של רופא או פסיכולוג.  
 

האם חסיון עורך דין-לקוח חל תמיד?

אם דברים נאמרו או מידע הוחלף רק בין עורך דין ללקוח שלו ובארבע עיניים או כשמי שנוכחים בשיחה הם אנשי אמון של הלקוח, חל על עורכי הדין חסיון עורך דין-לקוח וזאת לעד. הזכות לחסיון עורך דין-לקוח היא של הלקוח, ולא של עורכי הדין שלו. לכן, כל עוד הלקוח לא מתיר את גילוי הפרטים או המידע שנתן לעו"ד שלו, חל עליהם חסיון עורך דין-לקוח. 
הסייג הציבורי היחיד לחסיון עורך דין-לקוח הוא באם הלקוח מגלה לעורך דין שהוא מתכוון לבצע פשע. במצב כזה, חובתו של אותו עורך דין זהה לחובתו של כל אזרח למניעת פשע והוא חייב לחשוף בפני הרשויות את כוונת הלקוח לבצע עברה. חובה זו חלה מתוקף פסיקה של בית המשפט העליון, שקבע שאם עורך דין נותן ייעוץ מקצועי לפני ביצוע עברה, הוא הופך למעשה לשותף לאותה עברה. ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין קבעה שהחובה למנוע פשע גוברת על חובת החסיון של עורכי דין. 
 
מבחינת יחסי עורך דין לקוח, חסיון עורך דין-לקוח אינו חל במקרה שבו עורך דין תובע את הלקוח בגין שכר טרחה שמגיע לו או כשעליו להתגונן מפני התקפות לקוח במסגרות מסוימות. במקרים אלה, פרטים מסוימים שאחרת עלולים להיות חסויים, מותרים לחשיפה על ידי עורכי דין.