כמעט כל אחד עבר בחייו תקופה שבה הרגיש צורך לפנות לפסיכולוג. תחום הפסיכולוגיה הקלינית נועד לסייע להבין ולהתמודד עם מצבי משבר, מצוקות רגשיות, בעיות תפקודיות וחברתיות, הפרעות נפשיות שונות ועוד. ישנן תתי-התמחויות שונות בתחום הפסיכולוגיה הקלינית, לדוגמא: פוסט טראומה, דיכאון וחרדה, הפרעות אכילה, פגיעות שונות, מחלות נפש, ועוד. אם אתם מעוניינים לפנות לפסיכולוג קליני ואתם רוצים לברר לפני כן עוד מידע על התחום, אביתר מיכאליס, פסיכולוג קליני בכיר, יסביר במאמר הבא על תחום הפסיכולוגיה הקלינית.
אביתר הוא בן 73, מקיבוץ דליה. התחיל את עבודתו בתחום הפסיכולוגיה בשנות השמונים. הגיע לתחום לאחר שהיה כשלוש שנים מדריך נוער בתל אביב. בתפקיד זה נתקל בהתמודדות של בני נוער עם מצבים קשים, והחליט כי זה התחום בו רוצה לעסוק. את השכלתו רכש באוניברסיטאות חיפה ותל-אביב, ובהשתלמויות רבות בארץ ובחו"ל. אביתר הוא מומחה בפסיכותרפיה ופסיכודיאגנוסטיקה, מומחה במתן חוות דעת משפטיות, מדריך מתמחים ופסיכולוגים קליניים בתהליכי הסמכה להדרכה. הוא חבר הוועדה המקצועית לפסיכולוגיה קלינית של משרד הבריאות. עבד כ-35 שנים במסגרות ציבוריות שונות, בעיקר עם ילדים ונוער. ב-4 שנים האחרונות היה פסיכולוג ראשי במרפאת כללית לאבחון אוטיזם, בגילאי 6-18. היום עובד בקליניקה פרטית בקבוץ דליה, בתחום הטיפול והאבחון, הדרכת הורים ומערכות חינוך, מתן חוות דעת משפטיות ועוד.
מהי פסיכולוגיה קלינית?
תחום הפסיכולוגיה מחולק למספר מקצועות התמחות: פסיכולוגיה התפתחותית, חינוכית, שיקומית, רפואית, ועוד. הפסיכולוגיה הקלינית מתמקדת במגוון רחב של תחומים הנוגעים לבריאות הנפש ולרווחת החיים בכללם, בכל הגילאים מינקות ועד זקנה. בדרך כלל יש תת-התמחויות לגילאים השונים. מרבית העבודה היא עם אוכלוסייה רגילה, ולאו דווקא עם בעלי הפרעות רגשיות/נפשיות או אישיותיות. היא עוסקת בתחום הטיפול והאבחון בגילאים אלו.
העבודה הטיפולית נעשית במגוון רחב ביותר של קשיים ובעיות, כמו: מצוקות ומשברי חיים; קשיים תפקודיים והתנהגותיים; בעיות ביחסים בין-אישיים וחברתיים; בעיות רגשיות, כמו דיכאון וחרדה; הפרעות נפשיות ואישיותיות שונות; ועוד. הטיפול יכול להיות פרטני, דיאדי, זוגי, משפחתי וקבוצתי, ובכל הגילאים. בנוסף, הפסיכולוגיה הקלינית מתמחה באבחון פסיכודיאגגנוסטי לילדים ונוער ולמבוגרים, סביב נושאים שונים, כפי שיפורט בהמשך.
מה ההבדל בין פסיכולוג חינוכי לפסיכולוג קליני?
לעומת הפסיכולוגיה הקלינית, הפסיכולוגיה החינוכית מתמקדת בטיפול ואבחון ילדים ומתבגרים מגיל גן תרום חובה ועד לתיכון. עיקר העבודה נעשית בתחום מוסדות החינוך הרגיל והחינוך המיוחד. במקביל לעבודה עם הילדים וצוותי החינוך, נעשית גם עבודה עם הורים. לפסיכולוגים החינוכיים תפקיד מרכזי באבחון לצורך אפיון וזכאות להשמה במסגרות החינוך המיוחד.
הפסיכולוגיה הקלינית שונה גם מהפסיכולוגיה ההתפתחותית שמתמקדת באבחון וטיפול בילדים מינקות ועד גיל 6 ולעיתים עד גיל 9. מוקד התחום הוא בטיפול בילדים עם בעיות התפתחותיות שונות, ובעיות תפקודיות, התנהגותיות ורגשיות בגיל הרך, ועבודה עם הורים וייעוץ למערכות החינוך בגיל הרך.
(צילום: ShutterStock)
האם פסיכולוג קליני מטפל גם בילדים?
הפסיכולוג הקליני יכול מבחינה חוקית לטפל בכל הגילאים, מינקות ועד זקנה. אבל מרבית הפסיכולוגים הקליניים בוחרים את גיל המטופלים בו הם מתמחים: ילדים בגיל הרך, ילדים בגילאי בי"ס ומתבגרים, בוגרים ומבוגרים, הגיל השלישי. פסיכולוגים קליניים העובדים עם ילדים, עובדים תמיד גם עם ההורים שלהם, בעיקר בהדרכה, כחלק מהטיפול בילדים שלהם.
מהו תהליך ההכשרה של פסיכולוג קליני?
תהליך ההכשרה של פסיכולוג קליני בארץ הוא ארוך ומורכב. התנאי להתמחות קלינית הוא סיום לימודי MA במגמה קלינית במוסד מוכר להשכלה גבוהה. לימודים הכוללים גם התנסות קלינית (פרקטיקום) במוסד מוכר להתמחות. לאחר סיום לימודיו על הפסיכולוג לעבור תהליך של התמחות הנמשך לפחות ארבע שנים. ההתמחות היא מרפאתית ואשפוזית, ונעשית במוסדות מוכרים להתמחות בפסיכולוגיה קלינית. ההתמחות נעשית כל העת תחת הדרכה ופיקוח של פסיכולוגים מדריכים. לאחר שסיים בהצלחה שלב זה עליו לעבור בחינת התמחות, ורק לאחר שעבר את הבחינה בהצלחה הוא יוכר כפסיכולוג קליני מומחה. חשוב לציין כי גם פסיכולוגים מתמחים רשאים, מהשנה השנייה להתמחותם, לעסוק בתחום באופן פרטי, בתנאי שעבודה זו נעשית תחת הדרכה ופיקוח של פסיכולוג קליני מדריך. על תהליך ההכשרה של הפסיכולוגי הקליני אחראית הוועדה המקצועית לפסיכולוגיה קלינית של משרד הבריאות.
כאשר הפסיכולוג הקליני מסיים את הכשרתו, הוא מקבל בסיס לעסוק במגוון רחב מאוד של תחומים בפסיכולוגיה הקלינית, הן בטיפול והן באבחון (פסיכודיאגנוסטיקה). לאחר מכן הוא בוחר, כמו רופא או עורך דין, את ההתמחות שהוא מעוניין לעסוק בה.
כחבר הוועדה המקצועית לפסיכולוגיה קלינית, עלינו להבטיח את איכות הכשרתם של פסיכולוגים קליניים, ועלינו לקדם את מקומה של הפסיכולוגיה הקלינית בשירות הציבורי, מתוך ראיה והבנה כי לפסיכולוגיה הקלינית תרומה ייחודית חשובה, הן בטיפול והן באבחון, בכל מוסדות בריאות הנפש (מרפאות ומוסדות אשפוזיים, ועוד), הן לילדים ונוער והן למבוגרים.
ישנן, כאמור, תתי התמחויות של טיפול קליני מבחינת סוגי הבעיות, כפי שפורט למעלה. כמו כן יש כיום מספר רב מאד של גישות וטכניקות טיפוליות המתאימות לבעיות שונות, כמו: טכניקות קוגניטיביות התנהגויות שונות (CBT לצורותיה), טיפולים קצרי מועד, ועוד. כל פסיכולוג בוחר באילו מהן הוא מכשיר עצמו. יש להבין כי הטיפול הפסיכולוגי, בשונה מטיפולים רבים אחרים, הוא במהותו עבודה משותפת של הפסיכולוג עם המטופל, בין אם הוא ילד ובין אם הוא מבוגר, כך שגם למטופל אחריות בתהליך הטיפולי.
מהו אבחון פסיכולוגי – פסיכודיאגנוסטי?
חלק בלתי נפרד מההכשרה של פסיכולוג קליני הוא הכשרה באבחון פסיכודיאגנוסטי. אבחון זה יכול להיעשות בכל הגילאים, מסיבות שונות ולמטרות שונות. מטרת האבחון העמקה והבנה של הקשיים עמם מתמודד המטופל, מצבו הרגשי/נפשי, ארגון אישיותו, הבנה של מאפייני ההתמודדות שלו, והאם הוא סובל מבעיות ו/או הפרעות מרכזיות (מז'וריות). להבנה זו חשיבות רבה בתכנון מהלכי הסיוע והטיפול, הן הרגשי, הנפשי והתפקודי והאם יש מקום גם לסיוע של טיפול רפואי.
האבחון הפסיכודיאגנוסטי מהווה בסיס להחלטות משפטיות לגבי כשירותם של הורים (מסוגלות הורית); כשירותו של אדם למלא תפקידים מסוימים; מסוגלותו לקיום חיים עצמאיים ועוד. באבחון ילדים ונוער הוא מהווה בסיס לקבלת החלטות בנוגע למסגרות חינוכיות מתאימות בכלל, ובחינוך המיוחד בפרט.
למי יתאים טיפול אצל פסיכולוג קליני?
כל אדם הסובל ממצוקה רגשית, תפקודית, התנהגותית, בעיה חברתית או משפחתית, וכל אדם הרוצה לברר דברים עצמו ולגבי חייו, יכול לפנות לפסיכולוג קליני לטיפול ו/או אבחון. ייתכן כי הפסיכולוג הקליני שיאבחן את הבעיה של המטופל, יחליט שהיא מתאימה יותר לתחום אחר של פסיכולוגיה. לדוגמא, אם מטופל נמצא במצוקה בעקבות טיפול במחלת הסרטן, אז יתכן שלפסיכולוג רפואי יהיו כלים יותר טובים לעזור לו להתמודד עם הסוגיות הקשורות לטיפול הרפואי. אם הבעיה העיקרית היא בתחום התפקוד בביה"ס, אז הכתובת המתאימה עשויה להיות פסיכולוג חינוכי וכן הלאה.
לאחר שאדם (ילד, נער או מבוגר) פונה לפסיכולוג קליני, הדבר הראשון שהוא עושה הוא "ראיון קליני" (אם מדובר בילד אז נערך ראיון עם ההורים ואחר-כך עם הילד) וזאת כדי לדעת האם המטופל מתאים לטיפול של פסיכולוג קליני, ואם כן מה כיוון הטיפול והאם הפסיכולוג המראיין רואה עצמו מתאים לתת את הטיפול המתאים לאותו פונה, או עליו להפנותו לטיפול אחר או למישהו אחר המתמחה בתחום הבעיה בגללה פנה. לדוגמא: לא לכל פסיכולוג קליני יש ידע והכשרה בטיפול בפוסט טראומה, הפרעות אכילה, פגיעות מיניות, אוטיזם, והרשימה ארוכה מאד.
האם פסיכולוג קליני רשאי לתת טיפול תרופתי?
פסיכולוג קליני אינו רופא ולכן אינו רשאי לתת טיפול תרופתי ואינו רשאי להמליץ טיפול תרופתי מסוים או להפסיק טיפול תרופתי קיים. במידה והוא חושב כי יש מקום לטיפול תרופתי עליו להפנות את המטופל לרופא מומחה (פסיכיאטר או נוירולוג בדרך כלל). רק הם רשאים להחליט בנוגע לטיפול תרופתי.
מהי הגישה הטיפולית שלי וההתמחויות השונות?
הבסיס המרכזי שלי כפסיכולוג היא גישה וחשיבה דינמית, המתמקדת בראש וראשונה בניסיון להבין את העולם הפנימי של המטופל, המאפיינים של המצב בו הוא נמצא והסיבות למצב הזה, ועל בסיס זה להבנות את ההליך הטיפולי. בנוסף, אני משלב בטיפול גם טכניקות נוספות בהתאם לכל מקרה ומקרה. העמדה הטיפולית שלי נשענת על התפיסה של יחסים הדדיים בתהליך הטיפול. בעבודה עם ילדים אני משתמש הרבה בטכניקות של טיפול במשחק ויצירה. כל טיפול בילדים כולל הדרכת הורים. אני מטפל בילדים ונוער עם בעיות מורכבות, כולל: בעיות התנהגות והסתגלות, דיכאון וחרדה, בעיות חברתיות, אוטיזם והפרעות נפשיות. במבוגרים עיקר עבודתי עם בעיות רגשיות ומשברי חיים ולא עם בעיות נפשיות.
אני עוסק הרבה מאד באבחון ילדים ונוער ומבוגרים לצרכים שונים. בילדים ונוער לצורך "אבחנה מבדלת" וגיבוש החלטות בנוגע למערכת החינוך והליכים טיפוליים. בשנים האחרונות התמחיתי באבחון אוטיזם בגילאי 6-18. במבוגרים לצורך אבחנה מבדלת וגיבוש החלטות טיפוליות. כמו-כן אני עורך אבחונים ונותן חוות דעת משפטיות בתחומים שונים, כולל בדיקת מסוגלות הורית.
(צילום: באדיבות אביתר מיכאליס)
אביתר מיכאליס הוא פסיכולוג קליני בכיר, כל המידע במאמר מטעמו בלבד.
