מומחים אומרים שבשנים הקרובות יעלה הצורך בטיפולים פסיכולוגיים ופסיכותרפיים לקשישים. הסיבות לכך מגוונות, אבל מה כדאי לדעת אם אתם או יקיריכם זקוקים לטיפול פסיכותרפיה בגיל השלישי?
הקשישים של היום ושל הדורות הקרובים מודעים לאפשרויות וליכולות של טפולים פסיכותרפיים ולגישות השונות. אם אתם שוקלים טיפולים פסיכותרפיים בגיל השלישי, ישנם כמה דברים שכדאי לדעת ולקחת בחשבון.
בכל מקרה, מאמר זה בא לתת מושג ראשוני בלבד, בנושא של טיפולי פסיכותרפיה וקשישים והוא לא מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.
הערכה ואבחון פסיכותרפי של קשישים
בהחלט אפשר לומר שהערכה ואבחון פסיכולוגי ופסיכותרפי של קשישים הוא תחום התמחות. בגיל השלישי ישנן בעיות שונות שלא מתגלות בגילאים צעירים יותר: דמנציה, למשל, עשויה להקשות על אבחון פסיכותרפי ועל טיפולים פסיכותרפיים. ריבוי מחלות ומצבים קליניים שונים מהווה אתגר בפני המטפל, כיון שיש להם השפעה ישירה על הטיפול הפסיכותרפי ועל סיכויי ההצלחה שלו. מטפלים רבים נתקלים בצורך לקחת בחשבון בעיות שינה ולטפל בהן, כמו גם בבעיות התנהגותיות שונות ובעיות שקשורות בזכרון ובהבנה.
האם פסיכותרפיה מצליחה לעזור לקשישים?
מחקרים שונים מראים שלפסיכותרפיה בגיל השלישי יעילות דומה לזו של תרופות בכל הקשור בטיפול בדיכאון ויעילות דומה לזו שנצפתה אצל צעירים, כך שאפשר בהחלט לומר שטיפולי פסיכותרפיה יעילים ומצליחים לעזור גם לקשישים.
האם טיפול פסיכותרפי בקשיש שונה מזה שבמטופל צעיר?
כן – ולא. יש חשיבות להתאמת הטיפול בקשיש, אבל לא בגלל שהוא או היא קשישים, אלא בגלל ההקשרים בהם הם חיים.
פסיכולוגים שמציעים טיפולים פסיכותרפיים לקשישים מצביעים על החשיבות הרבה שבהבנת הסביבה של הקשיש, ששונה מזו של אדם צעיר יותר: הקשיש עשוי להתגורר בדיור מוגן, למשל, או במעון סיעודי, ולאלה תהיה השפעה רבה על מצבו הנפשי – יותר מאשר הגיל הכרונולוגי שלו.
השינויים בגיל וההתבגרות מביאים לשינויים בדיבור ובשפה, אומרים פסיכותרפיסטים, אבל הם מביאים איתם גם הרבה נסיון חיים, זכרונות והתנסויות שכולם משפיעים על הקשיש ועל הטיפול הפסיכותרפי בו. חלק אחר מהטיפולים הפסיכותרפיים קשורים במצבים כרוניים, במחלות ארוכות וקשות לריפוי וישנו כמובן מימד השכול והאבל: הקשישים חשופים יותר לאובדן אהובים, קרובים וחברים, מאשר אנשים ומטופלים צעירים.
האם חשוב שלפסיכותרפיסט תהיה התמחות בטיפול בקשישים?
יש להניח שאם מדובר במטופל בריא, בלי בעיות זכרון או בעיות רפואיות כרוניות, הבעיות הפסיכולוגיות שלו יהיו דומות לאלה של מטופלים צעירים ממנו. "ארגז הכלים" של הפסיכותרפיסט המיומן יהיה מספק, טוב ויעיל, תוך הבנה שהמטופל "מביא איתו" הסטוריה וסיפור חיים משלו, שאותו כדאי להכיר ולהבין.
טיפול במטופל קשיש שאינו בריא או מתגורר בדיור מוגן או סיעודי יהיה דומה לטיפול במטופל צעיר בסביבה מוגנת או סיעודית ובהחלט יצריך נסיון ולימוד של הפסיכותרפיסט שידרש להתמודד עם מצבים כאלה. בנוסף, שיתוף פעולה בין הפסיכותרפיסט לבין עובדים סוציאליים ואחיות יהיה חיוני, כדי שהמטפל יבין את ההקשר שבו חי הקשיש.