כולנו מכירים את רשימות הציוד שהילדים מקבלים לקראת תחילת שנת הלימודים.
לפעמים הן נראות מנופחות או לא פרופורציונליות, ולפעמים הן נראות לנו 'רזות' מדי. אז מה נכון ומה מומלץ?
ילדי כיתות א-ב, שחלק גדול מהפעילות שלהם היא פעילות יצירתית, זקוקים למעט יותר ציוד מזה של ילדים בוגרים, לדוגמא:
- שלושה עפרונות מחודדים – רצוי לא עפרון מכאני, כיון שבאלה קשה לילד צעיר לכתוב כתיבה תמה
- מחק – לבן, מאיכות טובה. אפשר לחלק מחק גדול לשניים ולהשאיר חצי בבית.
- מחדד – בתוך קופסא לאיסוף ה'חידודים'
- סרגל קטן – 15 ס"מ לערך, כדי שייכנס בנוחות לקלמר
- מספריים – שימו לב שהם בטוחים לשימוש; לא חדים מדי, ומעוגלים בקצוות. מצד שני, קנו מספריים שבהם הילד יכול לגזור, ולא משהו שיהיה בבחינת בזבוז כסף גמור.
- צבעי פסטל או צבעי עיפרון – פסטל רצוי רכים יותר. 'פנדות' אמיתיות יקרות יותר, אבל נוחות יותר לשימוש, במיוחד לילדים צעירים, ונותנות תוצאות טובות שלא יתסכלו את הילד. כדאי להשקיע.
- דבק "סטיק" קטן - אלה באים בחבילות של שלושה, והזולים בהחלט עושים את העבודה.
- חבילת טושים רגילה – פשוטים; אפשר בהחלט להסתפק ב- 12 צבעים.
- חבילת פלסטלינה - בסיסית
כמובן שלא כל אלה ייכנסו לקלמר הרגיל, ולכן רצוי לחלק את הפריטים האלה בין שני קלמרים:
- שכולל את כלי הכתיבה, כמו עפרונות, מחק, מחדד וסרגל
- שכולל את כלי היצירה השונים – יתר הפריטים ברשימה.
ומה בדבר מחוגה או פריטים אחרים?
ברוב המקרים, שדכן, טיפקסים וכלי שרטוט משמשים רק ילדים גדולים יותר והמורים כבר יודיעו לכם מתי יש לקנות אותם.
מעבר לכך, כלי שרטוט מגיעים במכלולים משל עצמם; קופסאות פלסטיק שטוחות. הבעיה היא שהקופסאות נשברות אחרי יומיים בתיק, והכול מתפזר בקלמר או בתיק.
פתרון?
לקחת לבית הספר רק את המחוגה ולהדק אותה בגומייה לפריט אחר, כגון סרגל.
עוד טיפים? בבקשה:
- העבירו וקשרו סרט דרך חור הסרגל. כך יהיה לילד קל יותר למצוא את פס הפלסטיק הצר והשטוח בקלמר שלו.
- קלמר בד קל יותר ונח יותר מקלמר קשיח.
- שמרו בבית מכסים של טושים שהתייבשו – תצטרכו אותם, כאשר מכסים של טושים טובים ילכו לאיבוד.
הילדים שלכם עולים לכיתה א'? היכנסו עכשיו לקטגוריית ציוד משרדי באתר b144 ומצאו חנות לכלי כתיבה הקרובה אליכם
