מה זה רפלוקס אצל תינוקות?
רפלוקס אצל תינוקות היא תופעה בה תוכן הקיבה עולה לוושט. מדובר בתופעה נפוצה מאוד אצל תינוקות קטנים, כלומר עד גיל שנה וחצי. כ- 70% מהתינוקות מקיאים לפחות פעם ביום עד גיל 4 חודשים.
באופן כללי, עליית תוכן הקיבה לוושט נגרמת מהפרעה מסויימת בתפקוד של הסוגר הוושטי התחתון. זהו למעשה שריר קטן, אשר מחבר בין הוושט לבין הקיבה. תינוק החווה רפלוקס, עלול להיות לא שקט ולבכות הרבה (לעתים בקשת אחורית) לאחר ארוחה ואף לפלוט או להקיא חלק מתוכן הארוחה.
מה הסיבות לרפלוקס?
עליית תוכן הקיבה היא תהליך שגרתי ונורמלי, אשר מתרחש מספר פעמים ביום גם אצל מבוגרים, לא רק אצל תינוקות. לרוב זה יקרה לאחר ארוחה גדולה, ולא יהיו תסמינים נוספים. אך לעתים הרפלוקס עלול להיות מצב פתולוגי (=לא תקין, לא פיסיולוגי), כאשר יש הפרעה בתפקוד של הסוגר הוושטי התחתון. במקרה שקיימת הפרעה כזו, הסוגר יאפשר תנועה דו כיוונית, במקום רק תנועה חד כיוונית המונעת חזרה של מזון ושל תוכן חומצי מהקיבה אל הוושט.
אצל תינוקות אותו שסתום עדיין אינו בשל, ולכן יש אפשרות שתתקיים זרימה של תוכן הקיבה אל הוושט. מעבר לחוסר הבשלות, יש גורמים נוספים התורמים לתופעה. כך למשל, תנוחה השכיבה של התינוקות משפיעה על התופעה, וגם הזווית שבין הוושט לקיבה אצל כל תינוק.
שכיחות תופעת רפלוקס אצל תינוקות וסימניה
למרות שהרפלוקס שכיח מאוד אצל תינוקות עד גיל שנה וחצי, ברוב המקרים התופעה תלך ותיחלש עד גיל 9 חודשים. לכן, לא רק המספר של מקרי הריפלוקס יקבע האם מדובר במצב פתולוגי אצל תינוקות, אלא גם הסיבוכים הקשורים לתופעה. ברוב רובם של המקרים, ההבחנה היא קלינית ע"י רופא הילדים, ללא צורך בבדיקות עזר. לעתים רחוקות מאוד, אצל תינוקות שאצלם ההבחנה אינה ברורה בשל תסמינים לא שיגרתיים, האבחנה תתבסס על בדיקות עזר ועל הבנה של מכלול הביטויים הקליניים.
אצל תינוקות החווים רפלוקס, יהיה אי שקט ובכי ממושך לאחר הארוחה. התינוק עשוי להקשית את ראשו לאחור לאחר מספר לגימות, והסוף עשוי להיות פליטה או הקאה. ילדים ספורים עלולים לפתח הפרעת אכילה.
סיבוכים אפשריים של ריפלוקס בתינוקות
מכיוון שמדובר בתופעה אשר קשורה לארוחות, ייתכנו סיבוכים משמעותיים אצל תינוקות עם רפלוקס.
- לעתים, הפליטות המרובות יפריעו לעלייה במשקל. כמו כן, עלולה להתפתח דלקת כימית בוושט, בגלל הנזק שחומצת הקיבה גורמת.
- סיבוך נדיר, אך אפשרי, הוא היצרות של אזור כלשהו בוושט.
- אנמיה עשויה להתפתח בשל הנזק לרירית הוושט (ודימום קטן בעקבות זאת). התכווצותן של דרכי הנשימה עלולה לפתח תסמונת הדומה לאסתמה, ובמקרים חמורים עלולות להיות הפסקות נשימה ומחלות של תיבת הקול (צרידות).
איך מטפלים ברפלוקס אצל תינוקות?
הטיפול בתופעה מתבצע בהתאם לחומרת הרפלוקס. להלן נמנה את סוגי הטיפול השונים.
- טיפול תנוחתי לריפלוקס - טיפול הקל ביותר הוא טיפול תנוחתי. ניתן להשכיב את התינוק בזווית של 30 מעלות, וגם השכבה על הבטן במהלך היום עשויה להקל על התסמינים.
- האכלה - בנוסף לכך, ניתן להאכיל את התינוק ארוחות קטנות יותר בתדירות גבוהה יותר. ניתן גם להסמיך את המזון באמצעות דיסה או להשתמש בפורמולה (תמ"ל) מיוחדת (אם כי התמ"לים המיוחדים הללו לעתים קרובות גורמים לעצירות משמעותית. חשוב לזכור כי התמ"ל הטוב ביותר אינו מסוגל להשתוות עם חלב אם שהוא המזון המועדף של כל תינוק, כולל אלה עם רפלוקס אפילו קשה).
- טיפול תרופתי - במקרים קשים יותר, טיפול תרופתי עשוי לכלול תרופות כגון זנטק ולוסק, המורידות את הפרשת החומצה במיץ קיבה. יש גם תכשיר אשר מופק מאצות ים, ונמצא כמקל על חלק מן התסמינים.
- פעולה כירורגית - במקרים חריגים מאוד תידרש התערבות כירורגית לטיפול בתופעה.
יש לציין כי חלק קטן של הילדים עם סימני רפלוקס "טיפוסיים" סובלים מאלרגיה לחלבון של חלב הפרה של התמ"ל, או שמועבר דרך חלב האם! לכן תמיד מומלץ קודם לשלול אלרגיה לחלב פרה לפני שמטפלים ברפלוקס.
לסיכום, רפלוקס היא תופעה רגילה ונורמלית, אך במקרים בהם התסמינים קשים ורציניים, יש לפנות לבדיקת רופא ילדים על מנת לשלול מצבים פתלוגיים ולטפל בתינוק בהתאם.
