עולם צמחי המרפא הוא אולי הרחב ביותר במסגרת הרפואה המשלימה. הוא מקיף למעשה את כל התרבויות ויונק מהידע, הנסיון וההכרות של האדם עם סביבתו בכל היבשות. מהם סוגי הטיפולים העיקריים בצמחי מרפא?
באופן כללי, חלק גדול מהטיפולים ברפואה משלימה מגיעים ממזרח אסיה – מסין ומיפן. לעומת זאת, בכל הקשור בשימוש בעשבי מרפא, אנחנו מוצאים הרבה מאוד טיפולים שמקורם לא רק בסין, אלא גם בהודו, במערב ואפילו באמריקה הדרומית.
סיבה לכך היא שלמעשה הצמחים מהווים את הבסיס לרפואה בכלל: הם מכילים חומרים פעילים שונים, שמרפאים מחלות או מקלים על כאבים או תופעות פתולוגיות שונות. במערב ובמזרח למדו בני האדם להפיק מהצמחים חומרי הרגעה וסמים מרדימים. בדרום אמריקה מפיקים מהם סמים משתקים – שבהם משתמשים לציד. בתרבויות שונות רעלים שמופקים מצמחים משמשים לסילוק טפילים ואלה לא רחוקים מאיתנו: במקור, הסחוק התימני, החריף, נאכל כדי לשמור על בריאות מערכת העיכול במקומות שבהם התנאים הסניטריים היו רחוקים מבריאים.
כיום משתמשים בחומרים שמפיקים מצמחים ופטריות במגוון שלם של צורות: תמציות תה ומשרות שונות, משחות, כדורים וקפסולות וחומרים להזרקה. בחלק מהמקרים מכירים את המנגנון בהן פועלות התרופות הצמחיות ובמקרים אחרים – לא, או שאין הוכחות מדעיות לפעילותן.
ניתן לחלק לשלושה חלקים עיקריים את עולם הרפואה הבוטנית:
איור ודה
"ידע החיים הארוכים". סוג זה של רפואת צמחים ועשבים התפתח בהודו במאה הראשונה לספירה או קודם לכן. כמו סוגי רפואה מזרחית אחרים גם האיורוודה מושפעת מרעיון האיזון הכללי בין הגוף והנפש, והצורך לשמור עליהם בעזרת שמירה על האיזון של שלושה כוחות אנרגטיים המצויים באדם, במזונות ובסביבתו: שלושת הכוחות הללו מכונים "דושות" (כלומר "הנוטים לצאת מאיזון"), ושמותיהם "ואטה" "פיטה" ו"קאפה".
המטפלים בשיטת רפואה חלופית זו משתמשים במאות ויותר צרופים שונים של צמחים ועשבים ויוצרים מהם תרופות לשמירה על הגוף מפני זיהומים ומחלות, לשיפור בריאותי כללי והפגת מתחים וכאבים.
אין הוכחות או ראיות מדעיות לכך שהאיור ודה פועלת, אבל ישנם לא מעט מוצרים 'איורוודים', כמו מאכלים, סבונים ותכשירים שונים. יש להזהר השימוש בחלק מהמוצרים האלה, במיוחד במוצרים שמקורם בהודו עצמה. הסיבה לכך היא שבלא מעט מהמוצרים נמצאו שרידים של מתכות כבדות כמו עופרת וכספית וחומרי רעל שונים.
צמחי רפואה סיניים
צמחי הגינקו והג'ינסנג הם העומדים בבסיסה של תורת צמחי הרפואה הסינית. הרעיון של הרפואה הסינית בהקשר זה הוא לשמור על בריאותו של האדם, ולאו דווקא לרפא מחלות. למעשה, רופא סיני רואה ככשלון אם הפציינט שלו חולה, ולרופא משלמים כדי לשמור על בריאותו של האדם.
יעודם של עשבי הרפואה, הפטריות וצמחי הרפואה הסיניים הוא לשמור או להשיב לגוף את האיזון האנרגטי שלו. למרות שאין הוכחות מדעיות ליעילות של חלק גדול מהתרופות הסיניות, קשה להתווכח לעיתים עם התוצאות בשטח, כאשר חלק מהמטופלים מגיבים היטב לתרופות שרקחו עבורם.
יש להשתמש רק במוצרים שעברו בדיקת איכות קפדנית ואישור של משרד הבריאות ואגף הרוקחות.
רפואת צמחים מסורתית-מערבית
יש לא מעט צמחים שידועים לרפואה המערבית ונחשבים בטוחים ואף יעילים בטיפול בבעיות שונות. אנחנו מכירים את הקמומיל – בבונג – לטיפול בבעיות עיניים ומערכת העיכול. חמוציות – מומלצות לטיפול בבעיות במערכת השתן. שום ושיפון – מורידים כולסטרול. שמן מנטה ופטרוזיליה – למניעת צרבת, ועוד ועוד.
למרות שצמחים אלה, על המיצויים והתכשירים שמפיקים מהם, נחשבים ל'ידועים כבטוחים', עדיין יש לקחת אותם בצורה מושכלת. בחלק מהמקרים ידועות תופעות לוואי בשימוש בהם לאורך זמן ובמקרים אחרים ישנן תגובות בין תרופתיות עם צמחים אלה.
מאמר זה ואחרים בנושא רפואה משלימה ותזונה טבעית מובאים לצורך מתן מידע כללי בלבד ולא מהווים יעוץ רפואי או תחליף להתיעצות עם בעל מקצוע בתחום.
