רובנו מכירים בחשיבות הזכות לפרטיות וצנעת הפרט. איש מאיתנו לא יסכים שיחדרו לו לפרטיות או שאנשים זרים יצפו בו בחדרי חדרים. הזכות לפרטיות מעוגנת בהכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם בשנת 1948 שלאחר מלחמת העולם השנייה ובעקבותיה. למעשה, הזכות לפרטיות זכתה להגנה לפני למעלה מאלף שנה, כחלק מהמשפט העברי.
בישראל כיום, הזכות לפרטיות היא בעלת מעמד מיוחד, שזכתה להכרה כזכות יסוד חוקתית. בסעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נקבע כי "כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו. אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו".
הנשיא אהרון ברק נימק עקרונית כי "הזכות לפרטיות היא זכותו של האדם ולא של המקום... סביב כל אדם יש מרחב שבתוכו הוא זכאי להיות עם עצמו. מרחב זה נע עם האדם עצמו. היקפו של המרחב נגזר מהצורך להגן על האוטונומיה של הפרט. על כן הוא עשוי לחול גם במקום שבו אין לפרט כל קניין".
הזכות לפרטיות היא עמומה מבחינה משפטית, אך נועדה לאפשר לאדם, ללא מעורבותו של אחר, ליהנות מ"רשות היחיד" שלו ולקבוע את אורח חייו האישיים. זהו אינטרס היחיד שלא להיות מוטרד בצנעת חייו על ידי אחרים. הזכות לפרטיות מתבטאת באינטרס האישי של האדם לפתח את ה"אני" שלו, במנוחת נפשו, בזכותו להיות עם עצמו.
מתי השימוש הנפוץ כיום במצלמות אבטחה מותר לפי חוק הגנת הפרטיות ומתי אסור? כידוע, מדובר במכשיר השומר את ההתרחשות "אחורה" למשך פרק זמן מסוים, הכולל DVR שמתעדת ללא הפסקה את כל המתרחש במקום המצולם ושמירתו על גבי זיכרון דיגיטלי. מצלמות המעקב משמשות למגוון רחב של מטרות לגיטימיות, כמו הגנה על רכוש, מניעת עבירות וגילוין, הכוונת תנועה, שמירה על סדר ציבורי ואף פיקוח על עובדים.
מה קובע המשפט הישראלי על התקנת מצלמות אבטחה?
בבתים פרטיים, בדרך כלל מותר להתקין מצלמות אבטחה בחצר הפרטית או בכניסה לבית, כדי לשמור על הביטחון והרכוש. אך אסור להציב מצלמות בחלקים פרטיים של הבית, כמו חדרי שינה או חדרי רחצה.
גם בעסקים ומקומות ציבוריים, מותר להתקין מצלמות אבטחה בשטחים הציבוריים, אך יש לציין זאת בשלט ברור ולקבל את אישור הרשויות המתאימות. אסור להתקין מצלמות במקומות פרטיים, כמו משרדים או חדרי הלבשה.
מה קובע החוק על התקנת מצלמות אבטחה בבניין משותף?
בהתאם להוראות סעיף 2(3) בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, צילום אדם הוא בגדר פגיעה בפרטיותו "כשהוא ברשות היחיד", כך שאין כל איסור לצלם אדם ברשות הרבים ובכלל זה, במסדרון בית משותף. אך אסור לצלם אדם בביתו, במרפסת ביתו או במשרדו. הכוונת מצלמת אבטחה לעבר בית פרטי יש בה משום פגיעה נמשכת בפרטיות והיא צפויה להטריד.
גם אם מדובר במצלמה שמצלמת רק כשיש תנועה באזור, בית המשפט פסל את השימוש בה כלפי המרחב הפרטי, ופסק כי "אין לדרוש מאדם שיתכופף או שלא יעמוד במרפסת ביתו כדי להימנע מהצילום".
סעיף 2(1) בחוק הגנת הפרטיות אף קובע כי "בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו" הם פגיעה בפרטיות.
בהתאם להוראות חוק אלו, בתי המשפט נוהגים לפסוק כי אין איסור להתקין מצלמות אבטחה המצלמות שטחים ציבוריים. באחד המקרים נפסק כי אפילו נוצר מצב שבו אדם העומד ליד דלת של משרד עסקי נקלט במצלמה, אין בכך פסול, כי התקנת המצלמה לא נועדה לבלוש אחר אדם מסוים.
לעומת זאת, חל איסור לכוון את מצלמת האבטחה אל תוך משרדו של אדם, כך שתתעד את הנעשה בתוך המשרד במצב שבו הדלת פתוחה. וגם עמידה עם מצלמה תוך מעקב אחרי אדם באופן גלוי, עלולה להטריד ואסורה בשל פגיעה בפרטיות.
במקרה שבו אחד השכנים התקין מצלמות אבטחה מעל דלתות הכניסה לדירתו של שכן אחר משטח החצר, בית המשפט חייב אותו להסיר את המצלמה ולפצות את השכן הנפגע, תוך שפסק כי מצלמות המופנות לחצר המשותפת, המהווה את דרך הגישה לביתו של השכן, פוגעות בהכרח בפרטיותם של השכן ובני משפחתו. המצלמות מאפשרות לדייר המתקין להתחקות ולהנציח את התנהלותם היומיומית של השכן ובני משפחתו, וגם לצבור מידע על שעות כניסתם ויציאתם מביתם והמבקרים בו.
בית המשפט נימק כי "מטבע היותו בניין משותף, הבניין חשוף לרעשים, לקולות ולהתנהלות אנושית. כל עוד אלו אינם חורגים מתחום הסביר, הרי שדייר בבניין משותף זכאי להסתובב במרחב המשותף באופן חופשי ומבלי שתהיה מונפת מעליו חרב התיעוד המתמשך ואיום ניטור תנועותיו".
צילום במצלמת אבטחה מול דלת ביתו של אדם או סובבת על פתחו, עלול להדיר אדם משלוותו, מהרגשת הביטחון האישי שלו ומתחושתו כי הוא יכול לנהל את חייו לעצמו, מבלי שענייניו הפרטיים הופכים לתצוגה לאחרים. ובעידן שבו קל מאוד לפרסם סרטונים ברשתות החברתיות, פגיעה כזו בפרטיות השכן עלולה להתפרש אף כחמורה שבעתיים.
מה הן ההגבלות על התקנת מצלמת אבטחה בעבודה?
מקומות עבודה רבים מוגדרים כרשות הרבים, בהתאם למאפייניו של מקום העבודה ולמידת נגישותו לציבור הרחב, שבהם על פניו מותרת התקנת מצלמת אבטחה. אך ככל שמקום העבודה איננו "שטח ציבורי", הרי שבהתאם לפסיקת בתי המשפט, הפערים ביחסי הכוחות בין המעסיק לעובדיו מחייבים את המעסיק שמבקש להתקין מצלמה לעמוד בנטל כבד, בדומה לדרישות מגוף ציבורי הפוגע בזכות החוקתית לפרטיות.
כך, בין השאר יהיה על המעסיק להצביע על מטרה לגיטימית להצבת המצלמה, להוכיח כי השימוש במצלמה לא פוגע בפרטיות העובדים במידה העולה על הנדרש, ולוודא שהעובדים מודעים לקיומה ולפעילותה. לכן לפני שהמעסיק מתקין מצלמה בעסק, עליו לגבש מדיניות ברורה ומפורטת על אופן והיקף השימוש במצלמות ומטרותיהן. יש גם להציג את המדיניות לעובדים, לשוב ולידע בדבר הפעלתה ולבחון את הצורך לרענן את המדיניות הזאת מעת לעת.
ככלל, אסור להתקין מצלמות סתר או לצלם עובד ללא ידיעתו, ואין לקבל מהעובדים "הסכמה עקרונית" לבצע צילומי סתר במשרדיהם. כך, בחדרי שירותים או במלתחות – הצילום במתחמים אלה מהווה פגיעה חמורה שקשה להעלות על הדעת אינטרס ארגוני שמצדיק אותה.
התקנת מצלמת מעקב במשרדו של העובד או בעמדת העבודה שלו, שבה מתבצעת פעילות משרדית רגילה, תהיה מוצדקת רק כדי להשיג תכלית בעלת חשיבות ציבורית ממשית או שהתועלת ממנה למעסיק תעלה משמעותית על הפגיעה בפרטיות העובד, ובכל מקרה בידיעתו ובהסכמתו של העובד.
גם במשרדים משותפים או בעמדות עבודה מתחלפות, העובדים מצפים מאוד להגנה על פרטיותם. אזורי מנוחה, כמו מטבחון או חדר אוכל, כמו גם בכל מתחם אחר שאינו זירת ביצוע העבודה ואינו פתוח לקהל הלקוחות, הציפייה של העובד לפרטיות גבוהה והצדקת הצילום בו תהא רק למטרה חיונית ביותר ובמתכונת מצומצמת.
מה קובע החוק לגבי התקנת מצלמות אבטחה במקומות ציבוריים?
במסדרונות, מבואות כניסה ואזורים ציבוריים – השימוש במצלמות למטרות לגיטימיות הוא סביר יותר, בתנאי שיבוצע במידתיות ותוך ידע הולם של העובדים. כך, בית הדין לעבודה דחה תביעה של עובדת 'אל על' שהלינה על צילומיה בעבודה, והתיר למעסיק להציב מצלמות אבטחה במקום ציבורי, כאשר העובדת צולמה כשהיא נכנסת או יוצאת מהבניין, או בעודה מחתימה כרטיס נוכחות.
נפסק כי "פעולות אלה אינן מחייבות הגנה מיוחדת על אוטונומיית הפרט. הצילומים אינם מציגים כל מידע אישי ופרטי על העובדת, למעט עובדת כניסתה ויציאתה מהבניין. עת מדובר במצלמות גלויות שנמצאות במקום ציבורי וסביר להניח שהן בידיעת העובדת, הציפייה לפרטיות נמוכה יותר מאשר עת מדובר במצלמות ברשות הפרט. כמו-כן, גילוי מעשה שלא כדין, כגון דיווח שקרי של שעות עבודה, מהווה אינטרס לגיטימי המצדיק מידה מסוימת של פגיעה בפרטיות".
לסיכום, מעסיק לא רשאי להתקין מצלמת אבטחה שנועדה לספק את סקרנותו האישית של המנהל אחרי עובדיו. המעסיק כן רשאי להשתמש בטכנולוגיות למעקב אחרי עובדיו רק למטרות הדרושות למקום העבודה ועולות בקנה אחד עם התכלית העסקית של המעסיק או נובעות מחובה חוקית, ורק במידה שלא עולה על הנדרש לפי עיקרון המידתיות. כך, הצבת מצלמה שגם מקליטה קול פוגעת בפרטיות העובדים במידה חמורה והיא אף עלולה להוות עבירה פלילית של האזנת סתר.
איפה חובה לפי החוק להתקין מצלמות אבטחה?
בעקבות חשיפת מקרים של פגיעה והתעללות בפעוטות בגני ילדים ומעונות-יום, בשנת 2018 הכנסת חוקקה חוק חדש המחייב כל מעון להתקין ולהפעיל מצלמות אבטחה גלויות כאמצעי הרתעה, בקרה ואכיפה. בהתאם לחוק זה, רק המשטרה רשאית לצפות ולהשתמש בצילומים לשם מניעת ביצוע עבירה, חקירת עבירה או כדי לנהל הליך פלילי בלבד במקרה שיעלה חשד לפגיעה בילדי הגן על ידי גננת או סייעת. המשטרה גם תאפשר להורה של פעוט לצפות בצילומים שבהם מתועדת הפגיעה באותו פעוט, ככל שאין בכך כדי להביא לידי שיבוש הליכי חקירה.
החובה החוקית להפעיל מצלמת אבטחה בגן ילדים לא חלה, בין היתר, על מעון יום לפעוטות הפועל במקום המשמש גם למגורים או כאשר מעון יום לפעוטות ש-70% מהורי הפעוטות השוהים בו התנגדו בכתב להפעלת מצלמות במעון.
האם מותר לחדור לזיכרון של מצלמת אבטחה ולצפות בתכניה?
צפייה אינטנסיבית ופוגענית בעזרת מצלמת האבטחה באורחות חייו של אדם, בוודאי במקום שבו הוא רשאי לצפות לפרטיות, קל וחומר במצבים אינטימיים, מהווה הטרדה ברורה, האסורה לפי החוק והיא עולה כדי עבירה פלילית.
המונח "רשות היחיד" פורש בפסיקת בתי המשפט כמבטא 'יחידה אוטונומית' שבה זכאי אדם לפרטיות ולא כ'יחידה קניינית' דווקא הנמצאת בבעלות פרטית. לכן, כאשר מתקין מצלמות אבטחה במכון יופי התחבר מרחוק כדי לצפות בסרטונים המתעדים טיפולי אסתטיקה בנשים בעירום חלקי, בית המשפט הרשיע אותו בעבירות פליליות חמורות, תוך שקבע כי חדר הטיפולים הוא מקום שבו המטופלות זכאיות לחוש בטוחות ומוגנות מחדירת עין זרה ומפגיעה בפרטיותן. משכך, מדובר בהחלט ברשות היחיד.
חדירה לזיכרון של מצלמת אבטחה וצפייה בתכנים השמורים בו היא בבחינת בילוש או התחקות אחרי אדם, כי מדובר בצפייה בקורות אותו אדם למשך זמן רב, המגיעה כדי התחקות או בילוש, האסורים לפי חוק הגנת הפרטיות. עצם פעולת המעקב, אותה התחקות אחר אדם בלא ידיעתו, תוך חדירה למרחב האישי-פרטי שלו, מהווה פגיעה באוטונומיה של הפרט ואף בכבודו כאדם.
המידע לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי. החוקים והנהלים משתנים מעת לעת, אז אם יש לך שאלות ספציפיות, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני אבטחה והגנת הפרטיות. לפני שאתם מתקינים מצלמת אבטחה במרחב הציבורי, בעסק הפרטי או במקום העבודה, תתייעצו עכשיו עם עורך דין המתמחה בתחום. משרדו של עו"ד אורי ישראל פז מתמחה בדיני אבטחה והגנת הפרטיות.
