מדינת ישראל נמצאת במלחמה וימי מתח רבים עוברים על כולנו. בין הריצות לממ"ד או הצפייה בחדשות, ילדים מרגישים לחץ רב ובעקבות כך עלולים לפתח התקפי חרדה.
כאשר ילד חווה התקף חרדה, הדרך הטובה ביותר לסייע לו היא באמצעות הכוונה ותמיכה. תקשורת פתוחה, תמיכה מהסביבה ופעילות הן גורמים חשובים לעזרה בתהליך של התמודדות עם חרדה של ילדים. לפניכם כל המידע והכלים שיעזרו לכם להרגיע את הילדים בימים אלו ולהתמודד עם התקפי החרדה.
מה זה חרדה?
יש להבחין בין חרדה לבין פחד, שכן קיים הבדל ביניהם. פחד הוא תגובה לאיום ממשי שיכול לפגוע בנו כרגע ואילו חרדה היא ציפייה מפני איום עתידי. דוגמאות לפחדים שונים: פחד מכלבים, פחד לנהוג בכביש מהיר, פחד מביקורת חברתית ועוד.
בדרך כלל הפחד הוא רציונלי ואילו החרדה אינה מבוססת על דבר רציונלי. בתקופה שאנו חווים מתח רב, כמו במלחמה, כל הרגשות מתערבבים ויש קושי להבחין האם זו חרדה לפי המונחים הפסיכולוגיים, או לחץ טבעי שעלולים להרגיש במצבי קיצון כאלו.
אדם שאינו סובל מחרדה יכול להרחיק ממנו את המחשבות השליליות על איום עתידי ולהחליט שעכשיו הוא לא חושב על זה ולהמשיך הלאה, אך בעת חרדה קשה להפסיק לחשוב על זה. למשל, בעת מלחמה ומתקפת טילים, אדם הולך ברחוב ומפחד שיפול טיל עכשיו לידו, אבל זה לא קורה.
איך מזהים חרדה אצל ילדים?
אם הפחד מתקיים כאשר אין סכנה ממשית שהילדים אמורים להגן על עצמם, הם ככל הנראה חווים חרדה. תחושת הפחד בעת סכנה היא נורמטיבית לחלוטין, שכן אם ילד לא מפחד כלל בעת אזעקה, זה אינו מצב סביר, הוא כן אמור להרגיש סכנה. אך אשר הסכנה חולפת הוא אמור להרגיש הפוגה ברגשות ובמחשבות שלו.
כדי לזהות חרדה אצל ילדים (גם אצל מבוגרים), יש לשים לב אם קיימות מחשבות רבות על אירועים שעלולים להתרחש בעתיד ואם יש לכך רצף.
החרדה יכולה להשתנות בהתאם לאופי ולדברים שהילדים חוו בעבר. לדוגמה, ילדים מאוד רגישים שחוו חרדות שונות עוד לפני המלחמה, לעומת ילדים שלא חוו התמודדות עם תקופות מורכבות בעבר.
ניתן לחלק את החרדה לשני היבטים עיקריים:
- רגשות - חרדה מתרחשת כאשר היא ממשיכה לאורך זמן. לדוגמה, אם הייתה אזעקה ושעתיים לאחר מכן הילד עדיין מרגיש פחד ולא נרגע, ייתכן שהוא חווה חרדה. אנחנו מצפים שתהיה תגובה של לחץ בזמן שסכנה מתרחשת ולאחר מכן שתהיה רגיעה.
- תגובות פיזיולוגיות - בעת חרדה אנו חושבים על כל הדאגות והחששות וזה עלול ליצור תגובות פיזיולוגיות אצל ילדים וגם אצל מבוגרים. למשל, נשימות מהירות, חיוורון או רעד בשפתיים.
יש לשים לב שהתופעות משתנות בעקבות התקופה המתוחה. למשל, כאשר ילד היה סובל מסיוטים לפני המלחמה ועכשיו יש לו אותם סיוטים, נדע שזה לא קשור בהכרח למלחמה. אך אם יש שינויים או חזרה להרגלים ישנים, ייתכן שהילד סובל מחרדה.
דוגמאות לשינויים בהתנהגות שיכולים להתחיל בעקבות תקופות מתוחות עם שינוי שגרה:
- שבירות ברצף השינה - כאשר יש שינוי מאוד משמעותי בשינה. למשל, הילד היה ישן באופן רציף לפני המלחמה וכעת יש לו שבירת רצף בשינה.
- קשיים בשינה - הילד מפחד לישון לבד / רוצה לישון עם ההורים / סובל מסיוטים בלילה / קושי להירדם.
- בריחת שתן - הרטבה חוזרת אצלם ילדים גמולים.
- חזרה להרגלים ישנים - כאשר הילד ישן עם אחיו הגדול ועכשיו הוא רוצה שוב, או חוזר לבובה שאהב פעם.
- אכילת יתר או אכילה מועטה - כאשר הילד אוכל הרבה או מעט, זה נובע מחרדה או הרגל לא טוב.
- שינויי התנהגות קיצוניים - ילד שהתרגל לחלוק משחקים הופך לקנאי למשחקים שלו / ילד מאוד זורם הופך לעקשן / ילד מתנהג באופן חיובי בקיצוניות, למשל: בעת אזעקה, הילד נלחץ ורץ לקרוא לכולם לממ"ד ודואג מאוד, זה אמנם טוב, אך גם יכול להעיד על חרדה. יש מקרים חריגים בהם זה לא בהכרח חרדה, אך לרוב הם דואגים לדברים שלא מתאימים לגיל שלהם.
- קושי להכיל סיטואציות - דברים קטנים שהילד התמודד איתם בקלות פתאום קשים לו.
- סימני חרדה ממושכים - כאשר הילד מראה סימני חרדה לאורך כל היום.
חשוב להבין שכאשר השגרה של הילדים נפגעת זה עלול לשבש להם את כל היום ומכך ההתנהגות יכולה להשתנות והם לא בהכרח מפתחים חרדה. לכן קשה להפריד בין חרדה מפני המלחמה לבין הלחץ להיות בבית כל הזמן ולהתמודד עם בני המשפחה.
הילדים עוברים את אותם הדברים שהמבוגרים עוברים - רק ללא יכולת מופשטת להבין את המורכבות של התקופה. בעזרת טיפול נכון ניתן להיפטר מהרגלים מסוימים.
איך לא לשדר לילדים את החרדה שלי?
כמעט בלתי אפשרי לא לשדר חרדה לילדים ולהדחיק את הרגשות וזה גם לא מומלץ. הקשר בין ההורים לילדים הוא מאוד חזק וככל שהם קטנים הם יותר מחוברים אליהם. כאשר תינוק נולד הוא תלוי בהוריו ובגילאי שנה וחצי-שנתיים, הילד יכול להרגיש את הלחץ מאמו גם על ידי הנשימות שלה. ככל שהוא גדל הוא עובר תהליך נפרדות.
עם זאת, למרות שאי אפשר להסתיר חרדה, צריך לזכור שיש להורים אחריות על המשפחה. ההורה אמור להנהיג ולהוביל את הילדים ולהיות חזק - אך גם אנושי. הילדים לא זקוקים לגיבורי על, אלה לאמפטיה ולהורה שאפשר לסמוך עליו.
אם ההורה לא מראה לחץ או פחד, הילד עלול לחשוב שהוא אמור להסתיר את הרגשות שלו. אם ההורה בחרדה והוא אומר שהוא בסדר, הילד ידע שהוא מסתיר זאת, כי הוא מחובר אליו. לכן במקום לנסות לשדר משהו לא אמיתי, כדאי לדבר ולהסביר, לדוגמה: "כרגע אני מאוד לחוץ, אני צריך קצת זמן להירגע". אם ההורה בוכה הוא יכול לומר: "ראיתי משהו מאוד עצוב כרגע". כמובן כדאי להשתדל לא להיות כך כל הזמן ולנסות להרגיע אותם שזה יעבור ושזה טבעי להרגיש כך.
ילדים מפחדים מדברים שלא מדברים עליהם, כי הדמיון שלהם הרבה יותר פרוע מאדם מבוגר, שכן הקשר בין רגש לדמיון פחות מתווך ואין גבול למחשבות ולדמיון שלהם.
יש מילים שהורים יעדיפו שילדיהם לא ישמעו כלל, לדוגמה: "נהרגו", "טילים" או "אויב", אך אין להם שליטה על כך והם ככל הנראה ישמעו אותם ממקומות חיצוניים. לכן עדיף לתווך להם את זה. לאחר מכן, מומלץ להרגיע ולתת להם חיזוקים חיוביים.
כיצד ניתן להרגיע את הילדים במצבי לחץ?
- סכנה ממשית - בעת מתקפה ממשית יש לעשות הכל כדי להרגיע את הילדים, זה מאוד חשוב כדי למנוע טראומה. הילד יכול להבין שיש סכנה ולהילחץ, אבל זה יעבור לו וזה טבעי.
- חרדה כללית - אם הילדים נמצאים בבית והם לחוצים וכרגע אין סכנה ממשית או סיבה להילחץ, חשוב לשדר לילדים נוכחות אוהבת, להיות מחוברים אליהם או לשחק איתם. גם אם הילדים היו במצבי מלחמה בעבר או בתקופת קורונה, המצב הנוכחי במלחמה הוא חדש ולא נורמלי, לכן צריך לנסות לקבל את התגובות שלהם.
אם הילדים יותר לחוצים או עצבניים תנסו להרגיע אותם. אם חשוב לכם שיהו מסודרים, נסו קצת לוותר ואל תכעסו עליהם.
לפי גישת הEMDR-, המשלבת אלמנטים של מרכיבים רגשיים מטיפולים בגישות שונות (התנהגותית, פסיכודינמית, קוגניטיבית, פיזיולוגית ואינטרסובייקטיביות) קיים פרוטוקול של ארבעה יסודות שיכולו לעזור ולהרגיע את ילדיכם וגם אתכם:
- אדמה - שבו ותרגישו את הרצפה ואת המשקל של הגוף, תדמיינו שיש לכם שורשים. תרגישו שמשהו מבסס אתכם. ניתן לעשות משחק עם הילד ולהגיד לו למנות שלושה דברים בצבע כחול / שלושה דברים בצורת משולש / שני דברים שאפשר להריח. כך יוצאים מהחרדה הפנימית אל הסביבה החיצונית.
- אוויר - לאחר חצי דקה / דקה שאתם מרגישים את המשקל תנשמו ותתרכזו בנשימה איטית וארוכה.
- מים - בלעו רוק או שתו כוס מים, כדי לעשות את פעולת הבליעה. בעת לחץ כל מערכת העיכולנעצרת וכאשר בולעים מים משדרים לגוף אות מאוד בסיסית שאומרת שהסכנה חלפה, כי היא אינה מולכם ולכן אתם מצליחים לשתות מים. בתקופה זו, מומלץ שתמיד יהיו מים בממ"ד.
- עור - נסו להעביר את תשומת הלב שלכם החוצה, חשבו על תמונה שנותנת לכם תחושה נעימה ועוזרת לכם להירגע. שימו לב איך הגוף מרגיש.
בנוסף, כדי להפיג את הלחץ בעת השהייה בממ"ד ולשחרר את הגוף, מומלץ להסדיר את הנשימה על ידי תרגילים. הניחו יד אחת על החזה ואחת על הבטן ותרגישו את הנשימות שלכם. כדאי לשמוע מוזיקה ולבצע פעילות גופנית, או לעשות תחרות מי יכול להחזיק יותר זמן את הרגל, כדי שתהיה הפוגה פיזית.
ניתן להציע לילד להזמין חברים, או בני משפחה שיוכלו לשחק איתו. לנסות לתת לו אביזרים שיכולים להרגיע, להציע מקלחת חמה, מסאז'ים ועוד.
טיפים לשיחות עם ילדים בעת אזעקות וטילים
הילד לא חייב לדבר כאשר הוא בלחץ, לעיתים הוא צריך הפוגה כדי להירגע. לאחר שהוא נרגע כדאי לדבר איתו. תוכלו לשאול אותו איך הוא מרגיש, מה מדאיג אותו, מה הוא היה רוצה לעשות או האם הוא מתגעגע למישהו.
חשבו מה הייתם רוצים שישאלו אתכם. העיקרון זה להתעניין בהם ולשאול למה הם זקוקים ולנסות לספק להם את המידע שירגיע אותם. אם הם לא מגיבים זה בסדר, חשוב לתת להם מקום לשיח גם אם אין תגובה. אם הילד מדבר, תקשיבו לו ותמתינו עד שהוא יסיים ואל תקטעו אותו באמצע.
התמודדות עם חרדה אצל מבוגרים - שיטות להירגע
שיטת הEMDR- של ארבעה היסודות שהוסברו למעלה, רלוונטית לילדים וגם למבוגרים ויכולה לעזור לכם להירגע. תוכלו גם לנסות לעשות את שיטת גיי'קובסון להרפיית הגוף המומלצת מאוד עבור שחרור והרגעת החרדה.
בנוסף, מומלץ לדבר ולפרוק במעגל החברתי עם חבר או חברה טובה, בן זוג או כל דמות שמחזקת אתכם. אם אינכם מצליחים להירגע, כדאי לפנות למוקד סיוע נפשי כמו ער"ן.
באילו מקרים יש צורך בפנייה לרופא מטפל?
הסימנים הפיזיים לא מפסיקים גם לאחר שהסכנה חלפה
- רעד וקור (בעיקר בקיץ)
- חוסר יכולת להתרכז
- קושי לנשום
- חוסר תיאבון
- חוסר יכולת לישון באופן רציף
- תחושת חולשה וקושי לעמוד על הרגליים
- מחשבות בלתי פוסקות שפוגעות בשגרת היום יום
- התנהגות שאינה אופיינית לילד
טלפונים של מוקדי סיוע נפשי לנפגעי חרדה
- ער"ן - מתן עזרה ראשונה נפשית 1201 שלוחה 6, בשפה הערבית: שלוחה 2, בשפה הרוסית: 1-800-241201, בשפה האמהרית: 1-800-211201
- נט״ל - סיוע נפשי לנפגעי טראומה על רקע לאומי, מלחמה וטרור. מפעיל קו סיוע 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, בעקבות ההסלמה בדרום - 1-800-363-363
- חמ"ל לב אחד - מוקד חירום הפועל 24/7 ומציע מגוון שירותים חיוניים: סיוע נפשי, קייטנות לילדי הצוותים הרפואיים, תיאום אירוח למתיישבים, עיבוי של כיתות כוננות בישובים, ליווי משפחות נפגעים, ציוד רפואי, חבילות מזון, תרופות, הסעות ופינויים וציוד בסיסי כגון: בגדים, כלי רחצה, סוללות, צעצועים ואיסוף ציוד ותרומות. טלפון: 072-2133281
לילה קוסקוב היא פסיכולוגית. כל המידע במאמר מטעמה בלבד.
