משפחות של קשישים סעודיים עשויות לפנות ולחפש מטפל סיעודי, כאשר המטפלים הזמינים ביותר כיום הם מטפלים זרים. מעבר לעניינים הבירוקרטיים, איך מתמודדים עם הכנסת אדם זר לבית, ועוד מתרבות אחרת ורחוקה?
לרבים מהקשישים, הפתרון הרצוי והטוב ביותר הוא להשאר בבית גם כשהם זקוקים לטיפול או סעד. ברוב המקרים, המשפחות לא יכולות להרתם לטיפול בקשיש לכל אורך שעות היממה, ונוצר לכן צרוך במטפל צמוד או במטפל שישהה עם הקשיש הסיעודי בשעות הלילה.
עובדים זרית בשירות הסיעודי
בישראל, רוב המטפלים הסיעודיים מגיעים מחו"ל ומוגדרים עובדים זרים. רובם מגיעים מדרום מזרח או מרכז אסיה – פיליפינים, נפאל, הודו – ומקצתם גם ממדינות מזרח אירופה. גם אם המטפל דובר את שפתו של הקשיש הסיעודי שאותו הוא ילווה, עדיין מדובר באדם זר, מתרבות שונה. הכלל אולי הראשון הוא, שחשוב שהשניים יסתדרו, ושהקשיש ידע שהוא יכול לסמוך על המטפל ולבטוח בו. קשר כזה – של בטחון ואמון הדדי – נבנה בתקופה ולא ביום אחד או יומיים. גם האמון, כאשר הוא כבר נוצר, עלול להשבר אם לאחד מהצדדים או לבני המשפחה המעורבים בעניין, נראה שהצד השני 'מזייף'.
חברות השמה של עובדים זרים ושירותי סיעוד טובות, ילוו את הקשיש הסיעודי ומשפחתו באיתור העובד או העבודת הנכונים להם ויהיו אף מגשרים בינהם, במידת הצורך. ראשית על מי שצריך עובד סיעודי זר, לתאר בפני חברת שירותי הסיעוד את הצרכים המדוייקים והציפיות שלהם מהמטפל הסיעודי:
- חלק מהעובדים הסיעודיים שמגיעים לישראל הם בעלי הכשרה של ממש: מטפלים או אחיות שלמדו את המקצוע במדינות מוצאם. חשוב, שאם לקשיש ישנם צרכים טיפוליים מסוימים, העובד הזר יוכל למלא אותן (מתן זריקות, אינפוזיות או טיפולים אחרים)
- חשוב לתאר בפני חברת שירותי הסיעוד מהו מצבו של הקשיש: האם יש להרים אותו או אותה? האם הקשיש יכול להתרחץ בעצמו (למשל במקרה של אלצהיימר קל או דמנציה) וכד'
- חשוב מאוד לשאול את הקשיש עצמו מה הוא חושב שהוא צריך; איך הוא מצפה להיעזר בעובד הסיעודי. ברור שלא כל הדברים יצוצו בשיחה, אבל סוג כזה של תאום ציפיות משירותי הסיעוד הוא חשוב מאוד
מטעם העובד הסיעודי הזר חשוב שהוא יבין שזכויותיו יישמרו. זהו אולי החלק החשוב ביותר בשלבים הראשונים של בניית האמון. אם יראה שאתם 'שוחים בחומר' ומכירים את זכויותיו ותכבדו אותן, הוא יהיה רגוע יותר וקשוב. חשוב מאוד שלצד הגדרת הצפיות מהעובד הסיעודי – תחומי האחריות והתפקיד שלו – תלוו אותו בימים ובתקופה הראשונים לקליטה שלו בארץ, ואם הוא עובד זר ותיק – באזור המגורים של הקשיש. צריך לזכור שזהו אינטרס כפול של המשפחה: מלבד העניין האנושי וההתיחסות האישית הטובה, התפקיד העיקרי של העובד הסיעודי הזר הוא לסייע לקשיש בתפקוד היומיומי שלו, ואם הוא לא יכיר את הסביבה המיידית, ייפגע בסופו של דבר גם הקשיש עצמו.
עם הכניסה של העובד הזר לעבודתו, סכמו איתו את כל הדברים: נסחו חוזה אישי והסכמות שהן מעבר לאלה שנחתמו מול חברת שירותי הסיעוד. הגדירו על חשבון מי שיחות טלפון לחו"ל או אינטרנט בבית הקשיש, והגדירו את הסכום שאתם מקציבים לניהול משק הבית ומה ל'צ'ופרים' ואיך וממי מקבל העובד הסיעודי את התקציב הזה.
כדאי לזכור שבסופו של דבר העובד הסיעודי הזר הופך חלק מהמשפחה, וקליטה קלה היא מרשם בדוק להצלחה בעתיד.
