מהו המקור של תריסים ונציאניים?
קצת היסטוריה: תריסים ונציאניים ידועים ומוכרים לנו כבר מאות שנים. הפטנטים הראשונים שקשורים בתריסים אלה הוצאו ב- 1760 וב- 1769 באנגליה, אבל הם היו מוכרים לצרפתים הרבה קודם לכן, כמעט מימי מרקו פולו העליזים.
הצרפתים קראו לתריסים אלה "תריסים פרסיים", ומסתבר שהם צדקו. אותם תריסים שלהם אנחנו קוראים תריסים ונציאניים הובאו מפרס על ידי סוחרים ונציאניים, שהביאו אותם קודם לאיטליה, ואחר כך לשאר אירופה, כולל צרפת. לצרפתים הם ככל הנראה סיפרו את האמת לגבי מקורה של ההמצאה, ואילו שאר אירופה והעולם ייחס אותם לוונציאנים.
ממה עשויים תריסים ונציאניים?
במקור – מן הסתם מעץ או חומר טבעי אחר. היום נהוג לייצר את שלבי התריסים האלה מפסי מתכת דקים או מפלסטיק בעל טקסטורה וצבעים משתנים.
את הפסים מחברים ביניהם בסרטי בד או חוטים – או שילוב שלהם – בצורה שמאפשרת למשוך את כל פסי התריס בצורה אחידה, לסגור או לפתוח אותם.
- במצב הסגור יש חפיפה מסוימת בין פסי התריס כך שהוא מכניס מעט מאוד אור לחדר, ואילו כשהוא פתוח לגמרי השלבים מקבילים זה לזה.
מנגנון נוסף, נפרד, מאפשר להרים את כל שלבי התריס כלפי מעלה, ולמעשה לפתוח את כל החלון, כאילו לא מותקן עליו תריס בכלל:
מנגנון הרמה זה מבוסס על סט חוטים נוסף שעוברים דרך כל השלבים ומושך את כולם מלמטה, ברגע שמושכים באותם חוטים.
- כיום בונים את התריסים הוונציאניים כך, שמנגנון ההרמה משולב בתוך המנגנון שמשמש להסטת וכוונון שלבי התריס עצמם. בצורה כזו למעשה ויתרו על סט החוטים הנוסף, שגרם לצרות מיותרות וסיבוך, וגם מנע כניסה של חלק מהאור.
מהן מידות הרוחב המקובלות לשלבי תריס ונציאני?
רוב התריסים בנויים משלבים או פסים ברוחב של 25 מ"מ לערך, אבל הרוחב יכול לנוע מ- 16 מ"מ לערך ועד 120 מ"מ.
איפה מקובל להשתמש בתריסים ונציאניים?
ראשית ברוב המוחלט של המקרים מדובר בתריס פנימי בלבד; תריס שמותקן על החלון מצידו הפנימי.
התריסים האלה משמשים בשימוש ביתי וגם בשימוש משרדי כיון שקל לווסת באמצעותם את חדירת האור והאוויר לחדר. הם פחות נפוצים בשימוש בחדרי מלון או במקומות ציבוריים, בעיקר בגלל שהם עדינים ולא מתאימים לשימוש אינטנסיבי.
רוצים תריס חדש? היכנסו עכשיו לאתר b144 שם תוכלו לבחור מתוך מגוון של חנויות ובעלי מקצוע בתחום התריסים
